חצבי הכסף

״חֲצָבִים פּוֹרְחִים וְצִפּוֹרִים אֵין סְפוֹר״(תיסלם)

וּכְמוֹ בְּכָל לַיְלָה בְּשָׁכְבוֹ לִישׁוֹן.

צִמְצֵם אֶת עֵינָיו הִבִּיט בַּחַלּוֹן.

מֵרָחוֹק עוֹד שָׁמַע אִיוְשַׁת מְכוֹנִית

וּמוֹחוֹ עוֹד נָדַד בְּצוּרָה עַצְמוֹנִית.

תִּהָה לְעַצְמוֹ מַה עוֹשֶׂה יְקִירוֹ.

אִם עָטָה מְעִילוֹ הַיֵּחַם נַעֲרוֹ.

הֲיָגיע בְּנוֹ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ

הֲימצא לוֹ דַּרְכוֹ, הֲיוותר מַרְצוֹ.

״יוֹצֵא לְדֶרֶךְ״ שָׁלַח לוֹ מִסְרוֹן

מִי יִתֵּן וְיִזְכֶּה לְ״עֶזְרָה בְּצָרוֹן״.

שֶׁתָּאִיר הַדֶּרֶךְ, וְאֶת הַיָּעַד יִדְקֹר

לוֹ רק יְהִי, הָעָקוֹב לְמִישׁוֹר.

הַנִּוּוּט בַּמַּסְלוּל בִּלֵּיל חוֹרֶף אָפֵל

הֵן מַטְּלוֹת הצוער בְּנוֹפֵי יִשְׂרָאֵל

בֵּין לוֹבֶן חֶרְמוֹן, לְצָהוֹב הַמַּכְתֵּשׁ

יְדַלֵּג וְיַחִישׁ נערו, יַעֲדָיו יְקוֹשֵׁשׁ.

וַאֲבִיו הַחוֹשֵׁשׁ בְּמִטָּתוֹ לֹא יִישָׁן

וְאִמּוֹ תַּחֲרִישׁ דְּאָגָתָהּ, כָּבֵד הֶעָנָן.

יָשִׂימוּ עַצְמָם כְּמוֹ נִמִים בְּשַלְוָה

יעיד לוֹבֶן שְׂעָרָם  חֲשָׁשׁ וְאַהֲבָה.

כִּי מִי השפוי יְשַׁלַּח יְלָדָיו

לְשׁוֹטֵט בִּלֵּיל חוֹרֶף בְּעַרְבוֹת נַחֲלָיו

הֵן יִבְחַר הַהִגָּיוֹן בְּלַיְלָה שֶׁכָּזֶה

אֶת הַבֵּן לַעֲטוֹף, לְהַצְמִיד לַחָזֶה.

הֶחָפֵץ לְהוֹבִיל מוּטָב יֵדַע דַּרְכוֹ

אַחֲרָיו יִפְסְעוּ כָּל מְבִינֵי עֶרְכּוֹ

וְכָעֵת מְנַוֵּט הוּא בִּלֵּיל חוֹרֶף

עַקְשָׁן הוּא, מַמָּשׁ קְשֵׁה עֹרֶף.

עוֹלֶה עַל הָרִים יוֹרֵד עֲמָקִים

לְעִתִּים עַל מְדָיו מְטַפְּסִים חַרָּקִים

מִנְּקוּדָה לִנְּקוּדָה אֶת דַּרְכּוֹ מְשַׁרֵךְ

לַיְלָה קָר וְחָשׁוּךְ, פָּנָיו יְלַחֵךְ.

וְהוֹרָיו בְּבֵיתָם אֶת הַלַּיְלָה צוֹלְחִים

מַמְתִּינִים בְּיַחַד לֹא מְעַט יְרָחִים

סוֹפְרִים הַדַּקּוֹת לִזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

שֶׁתָּאִיר בְּחֹם, שֶׁתִּמְחַק ליל אֶמֶשׁ.

וּלפתע פתאום יָאִיר הַמָּסָךְ

״הִגַּעְתִּי״ יִכְתֹּב, סִיְּמַתִּי הֵי אָח.

וְהֵם בִּדְמָעוֹת עַל כָּרִית יְחַיְּכוּ

ואֶל יוֹם חָדָשׁ דַּרְכָּם יַשרכוּ.

אַךְ כָּזֹאת הַמְּדִינָה וְכזֶה גּוֹרָלָהּ

ארץ בְּחִירָה הִיא ואינה הַגְּרָלָה.

מָסוֹרֶת וַחֲובה, מִי יוּכַל לַעֲצוֹר

אִם שׁוֹלַחַת בָּנֶיהָ עַל הָאָרֶץ לִשְׁמֹר

חֲצָבִים פּוֹרְחִים וְצִפּוֹרִים אֵין סְפוֹר