|
ספטמבר 1984. דיוויס עמד בחצר בית הספר, בידו תיק בית הספר, ומבטו משוטט בין התלמידים המתקבצים במסדרון. ליבו פעם בחוזקה. היה לו ברור דבר אחד: הוא לא רוצה לראות שוב את המורה רגינה. הוא לא היה מסוגל לשאת את שיעוריה, את הדרך בה "דפקה" בציונים בלי הבחנה, ואת ההערות העוקצניות שלה.
"רפי, מי יהיה המורה שלנו?" שאל את חברו, שנשען על הקיר ונראה מוטרד.
"אבנר ראש," ענה רפי במבט מהוסס.
"אבנר ראש? למה קוראים לו ככה?" תהה דיוויס.
"כי הוא נותן כאפה על הראש וסטירה למי שרק זז ופתח כמה ראשים של תלמידים. אני לא נשאר פה, אחי. אני עובר בית ספר. אימא שלי פה איתי לקחת את הדברים ולעוף לישיבת בני עקיבא."
צמרמורת עברה בגופו של דיוויס. אם זה נכון, המצב גרוע אפילו יותר ממה שחשב. הוא הסתובב ורץ הביתה, לבית שלו שהיה שני מטר מבית הספר, נושם בכבדות מרוב בהלה. כשהגיע, התפרץ פנימה וקרא: "אני לא לומד בכיתה הזאת! אם רגינה חוזרת, אני לא נשאר, ואם אבנר ראש הוא המורה, אני לא נשאר אפילו יום אחד!"
אביו הרים את עיניו מהעיתון ואמר בקור רוח: "לא יקום ולא יהיה! אם אחד מהם מורה, אני הולך לדבר עם המנהל."
"אתה מגזים," השיבה אמו, מחייכת מעט. "אני פגשתי את אבי, המורה החדש כשעשיתי התנדבות במשרד המנהל. הוא נכנס, אמר 'שלום רב' ברשמיות כזאת, והיה נראה איש נחמד."
ביום הראשון ללימודים, נכנס לכיתה מורה גבוה, רציני למראה, כבן ארבעים, שהציג את עצמו: "שמי אבי סטולרו, ואני אהיה המורה שלכם השנה." דיוויס בחן אותו בחשדנות. הוא לא נראה מפחיד, אבל גם לא נראה כמו מישהו שיקל עליהם במיוחד.
הימים חלפו, ודייויס גילה שאבי סטולרו, המורה החדש אינו בדיוק כפי שציפו. הוא לא היה אלים, אבל גם לא היה נחמד במיוחד. לא עודד, לא גינה, לא הקשה ולא הקל. מורה ששום דבר בו לא היה יוצא דופן למעט ציטטות מיוחדות ומשעשעות בשמץ של מבטא רומני. הוא עבר את שנת הלימודים אתו בתחושת אדישות מסוימת, משלים עם כך שלפחות הוא לא צריך לברוח. וגם את כתה ח' עבר, יחד עם עוד 19 תלמידים שסיימו עמו.
שנים רבות לאחר מכן, גלש דיוויס בפייסבוק ונתקל בתגובה של אדם בשם משה: "לא היה מורה יותר גרוע מאבנר ראש!"
נדהם, שלח לו דיוויס הודעה פרטית: "מה הוא עשה?"
משה השיב במהירות: "היה מכה, מעליב, לועג לתלמידים. לא כיבד אף אחד. אחרי שלוש שנים העיפו אותו מבית הספר הרמ"א."
דייויס היסס רגע לפני ששאל: "מה היה שמו האמיתי
משה הגיב תוך דקה: "אבי סטולרו"
|
