בריזה מהים

יוון.

שיעור מוזיקה.

היא מתעקשת ללכת לשיעור מוזיקה

פעם בשבוע. בחדר הקטן שנמצא בסוף

המדרון.

אין להם הרבה כסף להשקיע בה.

אבל היא מתעקשת.

---

זה בימי שני, אחר הצהריים.

עד שהשמש יורדת ונהיה חשוך.

היא תמיד ממהרת לאסוף את הדברים

שלה ולרוץ הביתה.

---

'איך היה בשיעור.'

'כיף, כרגיל.'

---

למחרת

בדרך לבית הספר

היא פגשה את המורה למוזיקה

היא אמרה לו שלום בנימוס חייכה והמשיכה.

---

אנטוני. הוא בחור צעיר כבן 24

הוא היה מלמד מנגינות ישנות וחדשות

כאחד, והיה מסביר שיש מן דרך מפותלת שמחברת בינהם.

רק צריך להפעיל את החוש המוזיקלי.

---

יום שני הגיע

היא לא יכלה להגיע לשיעור עקב מחלה

המורה נדהם כי היא זאת שמגיעה ראשונה

והחליט לעבור דרך הבית שלהם לשאול לשלומה.

---

השיעור הסתיים בלעדיה

הם הרגישו בחסרונה

כיוון שרק היא, הייתה שרה.

---

'מישהו בדלת'

'מי זה'

זה המורה למוזיקה

'שלום'

'שלום'

'רק עברתי בדרך לשאול לשלום אמה כי לא ראיתי אותה היום בשיעור.

אימה חייכה ואמרה 'מיד אקרא לה'

'אמה, אמה המורה למוזיקה בדלת בואי'

הם ניהלו שיחה קצרה. וסיכמו-

'נתראה שבוע הבא'.

---

אמה מחכה לימי שני בקוצר רוח.

החברים לחוג, העבירו את המשימה

לשיעור הבא.

לכתוב שיר קצר ולנסות לשיר את המילים

לפי מנגינה שכבר למדו.

ולכתוב בהשראת מי כתבו את השיר הקצר.

---

זה היה יום חמישי

חזרה בריצה הביתה, אכלה מהר

החליפה את התלבושת

ולקחה את הדיסק של קונסטנטינוס ארגירוס

והתחילה לדפדף בין השירים

ורשמה בצורה בלתי מתאמצת

אני חיפשתי אותך

בכל יוון

ומצאתי אותך בלבי,

יצאתי לראותך

בערב

זה נהיה

שגרתי

ובריזה מהים

הביאה

ריח של פרחי אביב.

---

סוף שבוע עבר.

יום שני.

אמה לקחה את הדברים שלה

ואת השיר שלה

בהתלהבות

וירדה לכיתת המוזיקה

נכנסה ראשונה והתיישבה

---

המורה ניגש אליה וחייך

בלעדייך השיעור לא אותו שיעור

תודה שהגעת.

---

השאר הגיעו והיו צריכים להקריא

את השיר הקצר מול כולם

כשהגיע תודה של אמה

קמה בביטחון והקריאה מול כולם.

המורה 'אז בעצם רשמת שיר אהבה'

'כן'

---

המורה הציע 'נגריל שיר והשיר שיוצא נלחין לו לחן מקורי.'

---

התלמידים התעקשו לא להגריל אלא לקחת את השיר היפה של אמה ולהלחין אותו.

עד סוף השיעור הם היו עסוקים בהלחנת השיר. 

אמה התבקשה לעמוד מול כולם ולשיר, כשהשאר מלווים אותה עם הלחן הסופי.

---

יום חדש.

יום אחרון בבית הספר, סוף שנת הלימודים.

אמה כבר בת 18

---

כעבור שנה

בתחילת ספטמבר.

מופיע המורה למוזיקה. אנטוני.

בשכונה שלהם. איפה שלמדו פעם שיעורי

מוזיקה.

אמה יצאה לנשום אוויר. במקרה.

והם נפגשו הוא הציע לה לשבת לגלידה..

להסתכל על הים..

'הים ממש יפה היום' אמה

ואנטוני בלבו- 'באמת שהים יפה היום..... אבל היא..'

יופיה מתעלה מעל יופי שיראה.

'רק רציתי להגיד' בגמגום

'שלא יצאת מהראש שלי'.

עיניהם נפגשו.

אמה חייכה וידעה בלב שזה זה.

לנה