חמץ

זועק: בבוקר עלתה שמש בוכיה לבושת דמעות, אהבנו מסעה מזרח-מערב ועתה נדחפים לנדידה, נקראים ללכת מארצנו כמו לא בוער החמץ ומנצח. תודה רבה לך יצחק היקר, שבוע טוב.

שמש בוכיה

וחמץ שנותר בעינו

ומי יתן שנדע ימים טובים

ויפים 

.

כשהשמים נקרעו מהארץ. 

והשמש מצביעה על הכיוון הנכון: לך, לך לךָ מארצךָ. 

כן, החמץ ניצח. 

תודה רבה-גדולה על הכאב הטהור ושבוע טוב ומיטיב, 

יצחק, יקר. <לב>

רבקה

---

והכל נדחפים לנדידה 

לאן יקר נלך לאן

כאבתי כל משפט כאן

ערב טוב 

זו ארצנו שאתה כה אוהב, והשבר בלבך ניכר בכל משפט ומשפט. צורב השיר כל כך. לך לך מארצך...