על הצלחה וכישלון

כישלון הוא לא סוף הדרך והצלחה היא לא סוף פסוק. האומץ להמשיך הלאה – זה העיקר!

פתאום הבנתי שזה שאני לא מפורסם ומוצלח כפי שהייתי רוצה להיות, היא בעצם הבחירה שלי! מאחורי האכזבה שלי על שאני לא מצליח בזאת, עומדת הנשמה שלי שבחרה בזה! ואכן כשאני הרגשתי שאני בדרך להיות מפורסם וחשבתי על זה, הרגשתי רתיעה, משום מה זה נראה לי משהו שרק יחליש אותי. החוזקה שלי בחיים, היא דווקא בדרך החתחתים שעברתי. זאת הדרך שבחרתי בה, לחוות את הכישלונות ולהרגיש צורך שוב ושוב, להוכיח את עצמי, להתאמץ ולגייס כוחות להשיג דברים. זאת הדרך שאני בחרתי בה. בדיוק כפי שאלוהים מערים על אנשים קשיים, כדי שיתאמצו ויחזקו, כך גם אני, הייתי זקוק לכל אורך חיי, לכישלונות, לכאורה האלו, שהם הם הדברים שבנו אותי וחיזקו אותי! לעולם לא לנוח על זרי הדפנה, לא לחפש את השלווה הנצחית בעולם הזה, שהוא רק פרוזדור לעולם טוב יותר.

כפי שנאמר: האומץ להמשיך הלאה, זה העיקר. מי שחי את ההצלחה, לא יכול לחוש את העוצמה הפנימית והשמחה הגדולה, של ההצלחה שבאה מהכישלון. שהרי בחיים הכול ניגודים, ובאנו לעולם הלא מושלם הזה, כדי לחוות את העולם המושלם של מעלה. באנו, נשמות מושלמות, כדי לגלות את עצמנו, דרך היותנו לא מושלמים! הניגוד הזה, בין הרוח לבין החומר, הוא הוא מהות הקיום שלנו. מהות של מאבק תמידי, שרק באמצעותו נחווה ונגלה את עצמנו העליון! כך זה עם העושר החומרי, ראה את הסיפור בן המלך והעני וכך עם האושר הרוחני. אותו נוכל להשיג רק בעזרת החוויה של האומללות, שיש כאלה שדומה שהיא נחלתם בעולם הזה. המוות עצמו, חשוב לחיים! נולדנו כדי למות ולחזור לעולם הרוח, שבו שוררת שלווה נצחית. נולדנו לתוך סערות רגשות ודרמות בלתי פוסקות, שינויים תכופים, שבהם אנו מתים ונולדים כל הזמן מחדש. שבה אנו יוצרים עולם והורסים אותו, שוב ושוב!

וכך קורה, שכשנגלה את המהות של הקיום שלנו, נוכל להבין שיש בידינו לבחור בטוב, בצורה הפשוטה ביותר. שבעצם עלינו, תמיד, לזרום עם החיים ולא להוות אבן נגף בדרך להתפתחותו ופריחתו הבלתי פוסקת.