הגיגים על תהליך היצירה

כתיבה הוא דבר ארוך ומורכב ואנו נתקלים בשאלות דומות ונוהגים באופן דומה. תודה רבה לך רננה היקרה על שיתופך. יום טוב.

דני יקר, תודה לך על התייחסותך להגיגיי.

ואענה אחת אחת. אמנם אני בעיקר סופרת ופחות משוררת. אם כי הוצאתי לאור גם ספר שירה אחד וארבעה רומנים. 

אז ככה:

א-לאחר שאני כותבת רומן (בעיקר), אני נותנת לו לנוח כמה שבועות. לא נוגעת בו. קוראת שוב ואז מתקנת ומשנה, מעין עריכה עצמית. 

רק לאחר מכן, אני נותנת לכמה אנשים לקריאה. דווקא מעדיפה לא אנשים קרובים כדי לקבל משוב כן. בנוסף, אני מצרפת שאלון. שהרי המטרה שלי למתוח את הרומן לקצה גבול היכולת ולא לקבל רק מחמאות. אני שואלת מה חסר, מה שעמם, על מה הם היו מוותרים ועוד.

ב-אני תמיד קוראת גם בקול רם. שיר בוודאי ובוודאי. ואפילו רומן שלם.

מוצאים הרבה מקומות לתיקון בזמן הקריאה בקול רם.

ג-כן, בוודאי מוצאת דברים לתקן בפרספקטיבה של זמן.

ד-כן, אני מחפשת את המילה והשורה המדויקת. זה מאוד חשוב לי.

ה-בהוצאת הספרים שלי אני מוציאה ספרי שירה מנוקדים בלבד. זה משמעותי בעיני. כאן באתר, או ברשתות חברתיות זה לא מהותי כל כך.

ו-חריזה ומשקל בשירה תורמים רק אם הם באים באופן טבעי. אם זה מאולץ, רק לשם החריזה - ניכר שזה מלאכותי ולחלוטין ניתן לוותר על זה. בשירה המודרנית-הכל תקין ואפשרי. 

תודה על השאלות המעניינות הללו. 

גלי יקרה בוקר אור, אני מודה לך על דברייך המפורטים. חיזקת בי כמה מחשבות בנוגע לתהליך הכתיבה. 

אני כל כך ביקורתית כלפי עצמי, שלעיתים, אני משאירה שירים ב"מגירה", כדי שאיש לא יקרא אותם.

(אחרי לכתי,  I don't care ), וחלק ניכר מהדברים שכתבתי לא פורסמו. מעניין אותי לדעת אם זה כך גם אצל האחרים.

עוד מסקרן אותי לדעת באיזה גיל התחילו א.נשים ליצור ולכתוב כתיבה פואטית או פרוזה.

שוב, תודה גלי יקירתי

אין צורך בביקורתיות יתר, נדמה לי. דרך האמצע עדיפה. קצת לתת לשיר לנוח, לעבד אותו ובכל זאת לתת לו לצאת לחופשי. 

אני חושבת שאין תשובה למתי אנשים מתחילים לכתוב. זה מאוד אינדבידואלי. הכתיבה הייתה אתי מאז ומתמיד, עוד כילדה. בעיקר משום שהייתי ביישנית עד מאוד והמעטתי במילים, בשפה שבעל-פה. 

מאוחר יותר, למדתי עיתונאות והייתי עיתונאית שנים רבות. אחר כך למדתי תואר שני קולנוע וטלוויזיה, ועסקתי בתסריטאות, עבדתי בטלוויזיה, הבית של פיסטוק , סרטים דוקומנטריים ועוד.

ורק בגיל 40 כתבתי את הרומן הראשון שלי. 

גלי יקרה,
תודה מעומק הלב על שיתוף הדרך המיוחדת שעברת. את בהחלט מעוררת השראה ומעניקה לי עידוד רב ואקח לתשומת לבי את דברייך 

לא מוחקת 

ולא מחדשת 

מה שיוצא אני מרוצה 

תודה אלה לי יקירתי,  גם סגנון כתיבה זה, שאת מתארת, לגיטימי, ואני בהחלט מכבדת אותו. 

כשאני קוראת יצירות של יוצרים אחרים, תופסים את תשומת לבי כמה דברים, כמו נושא היצירה ודרך הביטוי, בה הוא מעביר את מחשבותיו.