קְלִפּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שְׁפִיּוּת / אִילָנָה.פָּ ©

המילים תשרופנה את הדעת, תנעצנה בבשר החי, להרעיל כל חלקה ברה ואנשים מקלפים מעליהם את הקליפות האחרות שלשפיות בקיץ. תודה רבה לך רננה היקרה, לילה טוב.

תודה רבה דני יקר, על קריאתך והבנתך

השיר מצייר תמונה עזה של קיץ לוהט שבו בני אדם כמו מאבדים שליטה, “מקַלפים מעליהם קליפות אחרונות של שפיות” – חושפים רגשות, יצרים, כאב ואמת גלויה.

כמו נחש שמשיל עורו, כך גם האדם משתוקק להשיל מסכות, אך החום – סמלי וממשי – שורף ומעוות.

בקיצוניות (של מזג האוויר או הנפש), האדם עלול לאבד יציבות ולהיחשף עד כאב, עד פגיעה בעצמו ובסביבתו.

זהו שיר על שבריריות הנפש האנושית ועל הכוח והסכנה שבחשיפה גמורה.

שיר נוקב עם הרבה חומר למחשבה כתבת אילנה יקרה.

לילה טוב ושקט 

שמוליק

תודה רבה שמוליק יקר, על ראיה לעומק, שהתברכת בה. תודה גם על המילים הטובות בסייפא תגובתך 

.

מבט מפוכח, מבין, חומל, על חולשות האדם 

בזמנים חמים - כאן, השמש כמקור לביטוי 

חולשותיו. 

אהבתי מאוד את הדימוי שבכותרת, ובהמשך,

בבית הראשון. 

תודה רבה-רבה, חברה יקרה. <לב>

רבקה

---

תודה גדולה רבקה יקירתי, על הקריאה המיוחדת והיחודית שלך את שורותיי

.

חברה יקרה, 

אנחנו כבר אחרי אומברטו אקו, ש"דיבר" על 

"היצירה הפתוחה" (Opera Aperta), 

אחרי רולאן בארת, ש"דיבר"-עסק ב-"מותו 

של הסופר-המשורר-המחַבר" ושל "כוונותיו",

ואחרי רבים אחרים שדנו ודנים ביצירה 

הספרותית. השניים שציטטתי: עוד ממחצית+

של המאה ה-XX ... ולא ציטטתי את ז'אק 

דרידה (הנה, ציטטתי.)

במילים אחרות, ובהיבט נוסף, גם "שלהם" : 

מה שאנחנו (את, אני, הוא, הם) כותבים הוא

פן אחד של היצירה, הכולל את מה שאנחנו 

(את, אני, הו, הם) סבורים שכתבנו, כוונותינו, 

וכו' וכו' וגו'. 

מה כתבנו באמת (את, אני, הוא, הם), כולל

כוונותינו (מה שבזמנו, עד תחילת המאה

ה-XX, וחלקית, עד מחציתה, כונה "מסר") -

זה כבר פן/עניין אחר:

הקורא הבקי והמיומן בקריאה יכול לגלות 

לנו (לי, לך, לו, להם) מה כתבנו באמת, 

כולל כוונות הטקסט.  

אישית, מספר פעמים קרה לי כאן, באתר,

שאחרי קריאה ראשונה + תגובה של דני

זכריה (בדרך כלל הוא הראשון להגיב לי,

לפחות), הבנתי עד כמה רחוק הטקסט ממה

שרציתי לכתוב, התנצלתי בפניו, מחקתי את

הפוסט, חזרתי לטקסט, ... 

אני מקווה שהדוגמה לעיל האירה/הסבירה

 לך את החלק הראשון, התיאורטי, של דבריי. 

ובאשר לתגובתך לתגובתי: 

תגובתי היא הקריאה שלי לטקסט/שיר שלך, 

רק אחת הקריאות האפשריות. 

תודה רבה-רבה לך שוב. <לב>

רבקה

---

יופי אילני

חח צביקה יקר... בשלב זה של חיי, אני משאירה את ההתפרעות לחבר'ה הצעירים. תן לי מזגן, מוזיקה ודף נייר עם עט, ואני מסודרת 

מזג האוויר הלוהט משבש בינתם של אנשים...גם ככה ריחות וקולות המלחמה..לא מטיבות עם הלך הרוח..ובא החום וכותש עד דק...הפיתרון..לקחת פסק זמן מכול  ולשבת על שפת הים ולהתרגע מהמים הקרירים...הנאה צרופה לקרוא אותך אילנה יקרה...לילה טוב ומטיב..ממני שמאי.

שמאי יקר, מעריכה עד מאד את מילותיך הטובות והמפרגנות!!
אני לוקחת בשתי ידי הפתרון המוצע!  לשבת על שפת הים ולהאזין לרחש הגלים בשעת דימדומים [ללא קרני השמש השורפות], ישפר פלאים את מצב הרוח המלנכולי.

נסי ותהני...זה ממגנט...לילה  שקט ונעים..

ח בקיץ. וזה הזמן להתקלף מכל שכבה מיותרת23 של בגדים, של מחשבת, של מילים. ולקפוץ לינשל קרח. לפחת במחשבה.

רק קו. רק קרח.

שיר נטף חום ומתאווה לקרירת מבורכת. 

החם מעביר נשים על דעתם!

BEE יקירתי, הסייפא של תגובתך כל כך נכון. לא לחינם לא אוהבת [שלא לדבר על שונאת] את יולי-אוגוסט.  החום מוציא מא.נשים אגרסיות מטורפות!

מביט בנשל הנחש. תרבות של עור אשר יבש. 

וכן לעתיד הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה כלומר מגלה אור חזק מאוד שיוציא את הרעים מדעתם והטובים יבינו. גם קצת מזכיר לי את זה השיר שלך. כי הדעת הזאת מתגלה אט אט. 

קטונתי עד מאד, להיות מוזכרת ליד מאיר אריאל הגדול.  כשכתבתי לא זכרתי או הייתי מודעת להקשר, אך מקבלת דבריך באהבה ומודה לך עליהם  :-)
תגובתך, בקטע השני שלה פיוטית לא פחות ומצאה חן בעיני עד מאד!!
תודה זיו
 

כְּכָל שֶׁגּוֹבֵר חֻמָּהּ הַיּוֹקֵד

שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ,

כָּךְ נֶחְשָׂפוֹת הַמִּלִּים.

הֵן תִּשְׂרֹפְנָה הַדַּעַת,

תִּנָּעַצְנָה בַּבָּשָׂר הַחַי,

לְהַרְעִיל כָּל חֶלְקָהּ בָּרָה.

תודה רננתי - בוקר של תקווה

תודה אהובה, והיית לי, אביה יקירתי, כמשקה צונן ביום קיץ לוהט

כי יש דברים שמעוניינים להסתיר. וכשהם נחשפים האמת מרה לא אחת. 

תודה גלי יקירה, זיהית מבין השורות אמת גדולה ועל כך תודתי לך 
שנהיה מייטיבים אחד לשני!!

מקלפים/מגלים

וככל שמקלפים עוד שכבה, מתגלית האמת העירומה, הכואבת!

אילנה אהובה

יש דברים נסתרים,לא נבין לא נדע-זוהר ארגוב ז"ל

כמובן שיש דברים שאנו מסתירים ואת הגלוי שניתן לגלות

אנו אומרים.

יופי של שיר -התחברתי אליו

ערב נעים-

ממני מרים

יש דברים שנגזר עליהם להיות במסתור, שאם לא כן, אנו עצמנו ניפגע.
תודה מרים אהובה שלי!!
אגב, כותבת המילים הנבונות של השיר "אל נבקש" היא תמי לוי והמלחין, משה נגר.

חם 

שמש יוקדת

והדעת נטרפת 

והמילים מתקיימות תמיד

והקילוף גם 

מסע של חיים שלמים 

אלה לי יקירתי, מבינה ומתחברת לתגובתך.   אפרופו חם.. בדיוק שמעתי כעת בחדשות, שבאירן המעלות מגיעות כמעט עד לשישים מעלות...