הו ים מלוח-פרננדו פסואה

כשסוריאליזם נוגע בפסטוראליה זו התוצאה הבלתי נמנעת

השיר של פרננדו פסואה מבטא את כאבה של פורטוגל כלפי הים – סמל למסעות, כיבוש וגילוי, אך גם למרחקים, אובדן, שכול וגעגועים. הים המלוח מלא לא רק במי מלח אלא גם בדמעות של אמהות, כלות ותינוקות, שנפגעו מהשאיפה האנושית לחצות גבולות ולגלות עולמות.

מאחורי ההישגים הגדולים של האנושות מסתתרים כאב אנושי, הקרבה וגעגוע. הדרך לגדולה כרוכה גם בסבל – ורק נפש גדולה באמת יכולה לשאת את מחירו.

תודה מרים על הבאת השיר.

שבוע טוב ושקט ושנשמע בשורות טובות.

שמוליק

ציור מקסים של אליחי.

אלוהים קבע את השאול

במילים

אך שם גם

משתקפים שמיים

אלוהים קבע את השאול במילים אך שם גם משתקפים השמים. תודה רבה לך מרים היקרה, שבוע טוב.

משתלבים להם יחדיו בחיינו וצריך לדעת גם כי אחרי כל ירידה באה עלייה. שיר מיוחד ומעורר מחשבה. 

יפה כתבת מרים מקסימה שלי!!
היכן שמשתקפים שמיים, 
יש מים, שבתוכם נבראו חיים,
ומה צריך עוד מלבד חיים?!