אִלּוּ / אִילָנָה. פָּ ©

מחפשת מזור: את מבקשת שהפצע הנורא יתרפא ויחליק כל מהמורה. תודה רבה לך אילנה היקרה, שבוע טוב. מאחל לך שתשיגי את מבוקשך. 

דני יקר, קראתי ואף הגבתי 

השיר מקבל משמעות עוצמתית במיוחד בהקשר של החטופים שעדיין לא שבו. הדימוי של “אילו מחר הם ישובו” נוגע ישירות בכמיהה של משפחותיהם לרגע שבו יתאחדו מחדש, לרגע שבו הכאב האינסופי יירפא והחיים יחזרו לנשום.

השיר מבטא את התקווה החיה בלבבות – שגם אחרי חודשים של דממה ופצע פתוח, עדיין קיימת האמונה שיגיע יום שבו החטופים יחזרו, והחושך יתחלף באור של איחוד, נחמה וריפוי.

מרגש כתבת אילנה יקרה.

שבוע טוב עם בשורות טובות

שמוליק

תודה שמוליק יקר, שורותיי מתכוונות בדיוק אל היום הזה, שבו מבקשות משפחות החטופים שנשבות שבת, ונדרוש ממי שיש לו הכוח, להשיב אלינו את אחינו החטופים, שנמקים במנהרות של המפלצות. 

אמת, לא יכולה לחשוב על משהו אחר.
כשישובו, נתחיל לאסוף השברים ונבנה בית חדש, טוב מקודמו.

.

לו יהי כן. 

תודה רבה-רבה על שירך, על איחולייך, 

ושבוע טוב לך, יקרה. <לב>

רבקה

---

התודה היא לך, רבקה יקירה

אילו: אילו הרבה דברים היו קורים במקום מה שקורה, היינו כולנו כותבים שירים אחרים. שמחים יותר. נוגים פחות.

הבעת הכל במילה אחת, רננה. כיצד יכול עצב גדול להפוך לשמחה קטנה, אילו רק... 

ביום המיוחד הזה, זה כל מה שיכולתי לכתוב. אי אפשר באמת לשמוח, כשאנחנו חסרים.

זה יקרה, אני מאמינה בכך. הרבה יותר מהר ממה שחושבים אנשים!!!

הצלקת לא תעלם

אתה צודק יצחק, הפצע יתאחה, הצלקת תשאר לתמיד!

אילנה אהובה

הפצע הכואב והמדמם כואב לכולנו.

עד שלא ישיבו את חטופינו הפצע הזה לא יתרפא

ותקוות כולנו להחזירם ומהר-זמנם קצוב  והתחושה קשה.

נותר לנו להתפלל ואמונה.

מה שלומך אהובה?

באהבה

מרים

להתפלל ולהאמין נותן לנו רוגע מסויים, אך כדי שמשהו ישתנה צריך יותר מזה.
והרשי לי לצטט שלוש שורות משירה הנפלא של עידית פאנק, בלחנו הנהדר של חנן יובל: "הימים שעוד נכונו לנו"  
הימים שעוד נכונו לנו,
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים,
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.

דימוי יפה מאד,  תודה תומר, ואמן!!

יישר כוח על שיר כה אקטואלי- קצר ולעניין וכל -כך מובן.

 ברוכה תהיי- בטוב ובנעימים- בברכת אלוקים.

 שבת שלום וחודש טוב ומבורך.

תודה אהובה,  האהובה