גינה לי חביבה

.

(הו. הו! הסיום מפתיע.)

אלוהים זעיר מתהלך בין ברואיו-ילדיו ודואג

להם. בית 1 ובית 2.

אהבתי את יחסי הגומלין שבנית ביניהם/

ביניכם ואת ההבנה של מעשיהם.

בית 3 - נפלא. נוגע בדיוק-בדיוק, בלי רגשנות

מיותרת ומוזילה. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

גמר חתימה טובה. 

רבקה

---

לטפח את הגינה. לרגע אתה חש כאלוהים. אך לא רק את הגינה בגנך טיפחת, אלא גם את משפחתך האהובה. 

השיר מבטא את הקשר העמוק בין האדם לטבע, ואת ההקבלה בין טיפוח הגינה לטיפוח המשפחה. הוא מדגיש את ערך הנתינה, הדאגה וההמשכיות – גם בגינה וגם בחיים האישיים. הגינה היא מטאפורה לחיים עצמם: מקום של צמיחה, אהבה, שקט, והכנה לעתיד.

יפה כתבת צביקה היקר

לילה טוב ושקט

שמוליק

כאלה אני הכי אוהב. קטנים יפים ואנושיים

דו חלקות

אשריך

שיר רגיש בעל מספר רבדים.

גינה לך חביבה. מלא עולם. אתה זורע, אתה מגדל אתה משקה ואתה רואה ברכה.

ואולי מאחוריה מסתתרת גם גינה אנושית שכזו? או שלא לא..... והשאלה נותרת ללא מענה....

גמר חתימה טובה צביקה