אהבה מן האגדות

.

אהבתי. מאוד. 

שוב הנעליים האדומות, הפעם על רקע 

שלווה סטואית - דימוי במקום הנכון, ברגע

הנכון, לאהבה אגדית. 

ליריות מדודה, זיכרון מדוד, רִקמת האגדה. 

תודה רבה, אודי יקר. <לב>

רבקה

---

השיר  נושא תחושת חמימות, שלווה ונוסטלגיה. בערב סתיו בבית, כאשר מיכה ניגן בגיטרה ואריק (איינשטיין) היה נוכח לצידו, ויחד יצרו אווירה אינטימית ומיוחדת. הרגעים הקטנים והיומיומיים , מבט על תווי פנים של אישה אהובה, נעליים אדומות, מדידות שקטות , מוארים במוזיקה, והופכים למעין אגדה אישית: רגעי אהבה, חיבור ושקט פנימי, שנחרטים בזיכרון ומלווים את האדם לאורך זמן.

יפה כתבת אודי היקר.

שבת מבורכת ושקטה

נ.ב - תקרא בבקשה גם את מה שאני מעלה לאתר ...

כזו היוצרת שלמות פנימית ושלווה. כוחה של האהבה. 

יפה ומרגש, שובה לבב: ואז אתה מתבונן בנעליים האדומות והכל אמר שלווה כה סטואית... תודה רבה לך אודי היקר, שבת טובה וחמימה. 

והיית בתוך האגדה,

והיית בתוך האהבה

ולא צריך יותר. אולי רק להקשיב

לאריק שר 'ליל סתיו'.

כמה יפה הזיכרון הזה

פורט על מיתרי הלב.