אולי

משעשע: קו החיים שלה מבולגן, בכוס הקפה סימנים לא טובים, אולי ממתיק - אמרה בלחישה ואוטובוס עם ילדים צוהלים באוזנה. תודה רבה לך צבי היקר, ערב טוב ושבת טובה.

השיר מצייר רגע יומיומי, כמעט שולי, שבו מחשבות קיומיות ופחדים שקטים חודרים אל שגרת הבוקר. קו החיים ה“מבולגן”, סימני הקפה והלחישה הקטנה מבטאים חוסר ודאות פנימי, בעוד קולות הילדים באוטובוס פורצים פנימה ומפריעים למועקה.

גם בתוך סימנים שנתפסים כמאיימים ובלבול פנימי, החיים ממשיכים להשמיע קולות של חיוניות ושמחה. ה“אולי” והבקשה להמתיק רומזים על תקווה זהירה: אפשר לרכך את הפחד, לבחור בטעם מתוק יותר, ולאפשר לרעש החיים להזכיר שהעתיד עדיין פתוח.

יפה כתבת צביקה היקר

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

וממתק חסר

.

הכיוון החדש שלך מוצא חן בעיניי:

מינימליסטי. 

והמבין יבין. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---