מֻקֶּפֶת בְּזָהָב

הדימוי של הצבר כל כך מדויק, הוא מזכיר שמאחורי כל "קוץ" או חספוס מסתתר לב מוזהב ורחב. מרגש לראות איך המילים שכתבת הפכו  ל'מעטפת של זהב'. זהו ביטוי עמוק של קשר שבו הכתיבה היא הגשר הכי חזק בין שני אנשים.

לא טעית כלל במשפט המיוחד הזה שכתבת:
"זהו ביטוי עמוק של קשר שבו הכתיבה היא הגשר הכי חזק בין שני אנשים".

כך זה במציאות, שהקשר ביני לבין נשואת השיר, הוא באמת סוג של גשר שדי מחזיק את שנינו

במבוך האינטרנטי.

שוב תודה לך, שבוע טוב

השיר מתאר מעבר בין עונות השנה , הסתיו העייף והאביב המתקרב , כסמל למאבק והתחדשות. בתוך התמונה הזו מופיעה דמות של אישה הנראית כלפי חוץ קשוחה ומחוספסת כמו פרי הצבר, אך כאשר מתקרבים אליה מגלים לב רך, רחב ויקר. אתה מבטא הערכה עמוקה אליה ולכוחה של המילה הכתובה, שמעניקה תחושה של חום, הערכה ואהבה  כאילו האדם מוקף בזהב.

לעיתים מאחורי מעטה חיצוני קשוח מסתתר לב זהב, ומילים טובות וכנות יכולות להעניק לאדם תחושת ערך ואור גדול בחייו. 

יפה כתבת בבר1

שבוע טוב ושקט עם בשורות טובות.

שמוליק

היא אמרה לך מילים יפות ומרגשות, היא מרגישה שהיא מוקפת בזהב ואתה נפעם מכך והם מקבלים אצלך משמעות של הערכה רבה ואמפתיה. תודה רבה לך אברהם היקר, לילה טוב ושקט.

לפרי הצבר אתה מדמה אותה, קוצנית משהו מבחוץ אך רכה מבפנים. אהבתה לשירה והאופן בו אתה משוחח עמה בשירה והיא כה אוהבת זאת. לא בכדי המשפט שאמרה לך נחרט לעולמי עד. 

אני חותם על כל מילה שכתבת כאן, גלי יקרה.

ממש ראי של ההרגשה המיוחדת.

מבחינתי, זה דומה מעט, להרגשה להיות נאהב, אם כי וירטוטלית.

תודה רבה❤⚘