זולל אותן

צביקה היקר,

שירך שנון, חי ומלא הומור דק שמצליח ללכוד רגע אנושי ומוכר כל כך. אהבתי את הניגוד בין הבולמוס השמח לבין השתיקה המאופקת שלה, ואת הסיום המחויך שמוסיף רובד של עדינות ורגש. כתיבה קלילה לכאורה, אך מדויקת ומלאת חן. יפה כתבת.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

היא בבולמוס שלה, אך בתודעה שלה היא מצומקת, בטנה קטנה ולא מכילה. מה בין מציאות לדימוי עצמי. 

מתנצלת: היא חשבה אכול כפי יכולתך ואתה זולל צלחת אחרי צלחת וקינוחים. היא הביטה בפולמוס שלך מבלי שאמרה דבר. רק התנצלה שביטנה קטנה ומצומקת מידי. תודה רבה לך צביקה יקר, שבוע טוב.

.

מצוין, צביקה יקר. מצוין.

כשמגיעים למצב, או לגיל, שהאפשרות

לזלול את העולם מצטמקת, עדיין אפשר

לזלול ולבלוע ארוחות, מנות. 

העדינות שלה מקסימה-מקסימה. 

תודה רבה-רבה לך. <לב>

רבקה

---