אחריך נכרך

צביקה יקר,

כתבת שיר אינטימי, עדין ומלא דימויים חזקים של קרבה, געגוע ולידה מחודשת. החיבור בין תנוחת הגוף במיטה לבין הזיכרון הרגשי יוצר עומק מרגש, כאילו הגוף עצמו זוכר אהבה גם כשהזמן עבר. הסיום יפה במיוחד , תקווה שדרך הקשר והאהבה אפשר להיוולד מחדש. שיר רגיש מאוד שנוגע בנפש.

יפה כתבת.

יום טוב ושקט

שמוליק

נפלאות התמשכות האהבה

המטאפורה של "עוברים בבטן" שמועברת אל "עוברים בבטן האדמה" כביטוי עילאי של אהבה מעבר לכאן ולעכשיו.

ומחזוריות.

.

הו.

הו-ו-ו !!

צביקה. צביקה. 

מעברים נפלאים, מהבית הראשון עד הבית

האחרון. מה-"לבד" ל-"ביחד" ול-"בבטן 

העולם ... / עוד תשעה חודשים / נברא

עצמנו מחדש."  משהו כמו "מעתה ועד 

עולם" (אינני מתכוונת לספר, רק למשמעות

המילים). 

תודה רבה-גדולה על חווית הקריאה, צביקה

יקר. <לב>

רבקה

---

אתם מסתובבים יחד בבטן העולם לאט ועוד 9 ח' תבראו עצמכם מחדש. תודה רבה לך צביקה היקר, המשך יום טוב. ומחכים לכם.

אהבה עד עולם אני מאחל לך צביקה היקר

מצונפים אתם בשניים ברחם האהבה, ובהחלט יש לצפות ללידה מחדש בעוד תשעה חודשים.