שְׂדוֹת־יָם

יעקב היקר,

השיר שלך חזק מאוד, מלא דימויים חיים של ים, חוף ורוח, שמלווים תחושה עמוקה של סערה פנימית. לצד הכאב שנוכח כבר בפתיחה, יש גם רגעים של רוך וחיפוש מפלט בתוך הטבע ובקשר אנושי.

השורות האחרונות משאירות תחושת כמיהה לחיים ולקרבה, וזה נותן לשיר עומק נוסף.

יפה ומרגש כתבת.

חג שבועות שמח ושקט

שמוליק

הים הזה משול לסערת הרגשות העוברת בתוכך פנימה, ללהט והתשוקה אליה. 

מאוד אהבתי: "את תסמני לרוח בין הערביים, שתביא עמה מפלט מן השמש הטובעת במצולות". 

ההולך אל שדות החיים

הוא והיא

אוההההה!

שיר נפלא על כוחה של אהבה לחזק ולהחזיר מן השחור!

אהבתי!