בין הטיסות

העבר הוא שעלה וצף בך, שחזרת את הימים שהיית פעיל במיוחד, נסעת מטעם העבודה והרגשת נמרץ. המחשבות הללו הדירו ממך שינה. 

צביקה יקר,

זהו שיר חכם ומדויק, שבו התבוננות רגעית באדם זר הופכת למסע פנימי אל הזיכרון והזהות. אהבתי במיוחד את המעבר מן ה"גורילה־אדם" אל ההכרה שגם בתוכנו מתקיימים לעיתים הענק והגמד יחד. הסיום השקט, כשהוא נרדם ואתה "נוחת" אל עצמך, מעניק לשיר עומק אנושי ומעורר מחשבה. נהניתי מאוד לקרוא.

יום טוב ושקט

שמוליק

.

וואי. 

זה לוקסוס, אתה יודע? 

היכולת הזאת שלך היא לוקסוס. לא כל אחד

מסוגל להתבוננות כמו שלך. 

מעטים המסוגלים להביע אותה בדיוק כזה.

תודה רבה-גדולה על שירך, צביקה יקר.

מאחלת לך הנאה רבה. <לב>

רבקה

---

נלהב: אתה פוגש איש טוב, ענק, שידע לעשות הכול טוב יותר ממך והוא מחזיר אותך לתקופה שבה היית צעיר וגם ענקם וגם גמד. כותב עליו שיר לפני ההמראה. תודה רבה לך צביקה יקר, ערב טוב.