בלי חֲרָטוֹת

החרטות תולות על תנוך האוזן ובכל יום יותר מאזור השמע ואת תוהה אם תפני מכתיבה, אולי הגיל או שמא פשוט גם להן תאריך תפוגה. תודה רבה לך רבקה יקרה, שבת טובה ומיטיבה.

השיר בהחלט מפרק לשפה את "הצורה" או חותר תחת "מובן", "פשר" במשמעות הרגילה של המושג.

שלוש פעמים חרטות, לרגע קראתי גם חAרטות, וגם קראתי את חרט על אבן, חרט על לוח לבו, רק שבשיר הן תלויות על תנוך האוזן.

בהיותן צליל, סיום השיר עם ה- ה"א דומה לקול האוויר הנפלט מפי המת, לקול נפיחה וכו'

רבקה יקרה,

בשורות מעטות הצלחת להפוך את החרטות מדימוי מופשט לדמות חיה ומעוררת מחשבה. הסיום המחויך והאירוני מזכיר שלעתים החוכמה האמיתית היא לדעת לשחרר את העבר ולהקשיב יותר לחיים שלפנינו.  יפה כתבת.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

החזרתיות המכוונת על המילה: "חרטות", מבקשת להדגיש את עוצמתן בחיי אדם. אך, ואולי דווקא משום כך, האדם מרחיק אותן מעצמו, וכן כנראה שיש להן תאריך תפוגה. אולי טוב שכך. 

לכן, אני משתדלת לפעול על פי "סוף מעשה במחשבה תחילה", שכן חרטה היא תחושה קשה ביותר בעיני ועבורי. 

.

בוקר טוב בשבוע טוב, גליתי יקירתי האהובה. 

כרגע שלחתי אלייך את המייל שביקשת. 

מקווה שיגיע בשלום.

אנא, אישורך: "הגיע" .

רק טוב! <לב>

רבקה

---

אפרסם את השיר ביום חמישי הבא (לא זה הקרוב), אני משתוקקת כבר לפרסמו.

אוהבת אותך עד אין קץ ומעריכה,

גלי

.

רק עכשיו הבנתי שביקשת ל-דף הבית. 

אני חשבתי שזה ל-שיר השבוע. 

לא ל-דף הבית, גליתי!

רק ל-שיר השבוע, אם עדיין יש.

בוקר טוב ושבוע טוב! <לב>

רבקה

---

כתבתי לך במייל: "שיר השבוע" זה שיר לדף הבית.  זה אותו דבר, היינו הך. הוא מתפרסם ביום חמישי ונשאר עד יום חמישי שלאחריו. אך בפועל אנשים מגיבים לו רק ביום ששי הראשון וזהו. 

מחכה לתשובתך.

שבוע מבורך וחודש טוב ומבורך,

גלי 

.

היי גליתי.

לא הייתי בבית, לכן לא עניתי קודם.

כרגע שלחתי לך מייל. מכל מקום:

לא זכור לי שמופיע ב-"דף הבית" - משום

מה, נדמה לי שכאן, במדור הזה. 

וכאן, במדור "שירים", לי אישית זה טוב, 

זה נוח.

זה הכול.

שבוע טוב !!! <לב>

רבקה

---

כשמו כן הוא: נשאר... שבוע. 

ואיפה הוא מאוחסן? בדף הבית.

מי נכנס לדף הבית?

סביר שאף אחד.

.

אם כך, לא כדאי לאף אחד לשלוח שיר לשם.

(נניח ...)

בכ"א: לא, גליתי. 

לא מתאים לי. 

רק טוב! <לב>

רבקה

---

.

גליתי, 

מה דעתך לחדש את"שיר השבוע" באתר

"שירים" ?

או יחד עם "במת הדיון" בימי ה' בערב,

ב-"פוסטים" ?

אם לא מתאים לך, אז לא. 

בינתיים, 

שבוע טוב, רגוע, מיטיב, גליתי יקירתי

האהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

את מדמה את החרטות לעגילים כבדים התלויים על תנוך האוזן, אשר הלכו והתרחקו עם השנים מאזור השמיעה והמודעות. השיר מציג בהקלה ובהשלמה את הרעיון שגם לחרטות ולייסורי המצפון של העבר יש "תאריך תפוגה" טבעי, והן פשוט מאבדות מכוחן ומחשיבותן ככל שהזמן עובר.

כתיבה לעילא - שבטובה

אוי, החרטות האלה, האם באמת אפשר להתרחק מהן?

לפעמים הן נעוצות בתוך החור בתנוך האוזן, וכמה שהתנוך מתארך -

הוא לא ממש מצליח להתרחק מאזור השמע.

אבל את צודקת רבקתי, צריך להתרחק, והגיל בטח עושה את שלו.

אבל

אבל אני מודה שיש עדיין חרטות - אחת או שתיים - שלא מרפות ממני

וכנראה נדונו ללוות אותי עד הסוף.

אוהבת אותך, חיבוק גדול ואוהב -  ללא חרטות