ככה ...?!

רבקה יקרה,

שיר חד, נוקב ואירוני כתבת, שיר המביע בכאב ובכישרון את החשש מפני אובדן צביונה הייחודי של ירושלים לטובת מגדלים, אינטרסים ו״קול מצלצלים״. השילוב בין בבל, ניו יורק וירושלים יוצר ביקורת חריפה ומעוררת מחשבה, והסיום האישי מעניק לשיר קריצה אנושית ומפתיעה. כתיבה אמיצה שמצליחה גם לעקוץ וגם להכאיב. שבוע טוב ושקט

שמוליק

.

(התהליך) התחיל בהריסת כנסיות ובניינים 

היסטוריים במרכז העיר והפיכתם לישיבות, 

ת"ת, בתי כנסת וכד'. 

בד בבד, קנו דירות טובות במחיר טוב-פלוס

בשכונות החילוניות ...

אין גבול לתיאבון שלהם. 

סליחה - התפרצתי עליך. 

תודה רבה-רבה ושבוע טוב ומיטיב, שמואל

יקר. <לב>

רבקה

---

זוכרת את שערוריית הולינד?
זוכרת את המגדלים שבנו בואכה הכנסת מול גן סאקר?

אבל -

התמונה הזו זוכה לעיצוב אומנותי מרשים, כולל הפניה לדוברת "רבקה" בדרכה.
המחאה, הפארודיה, הבוז למקדשי השלמונים.

אז כנראה שבאמת כבר אין לי סיבה לחזור לעיר הולדתי.

משעשע: הורסים ובונים בתים  לגובה בירושלים ואת מנסה למצוא דימיון לבניינים אחרים שניבנו לאורך ההיסטוריה ואת מופתעת כי אוויר ערים עכור כפליים וריח שלמונים נשא ברוח הערביים עם קול מצלצים ובכל זאת זה סמל לרמה העכשווית. תודה רבה לך רבקה יקרה, ערב טוב ושבוע טוב ומיטיב.