ככה ...?!

רבקה יקרה,

שיר חד, נוקב ואירוני כתבת, שיר המביע בכאב ובכישרון את החשש מפני אובדן צביונה הייחודי של ירושלים לטובת מגדלים, אינטרסים ו״קול מצלצלים״. השילוב בין בבל, ניו יורק וירושלים יוצר ביקורת חריפה ומעוררת מחשבה, והסיום האישי מעניק לשיר קריצה אנושית ומפתיעה. כתיבה אמיצה שמצליחה גם לעקוץ וגם להכאיב. שבוע טוב ושקט

שמוליק

.

(התהליך) התחיל בהריסת כנסיות ובניינים 

היסטוריים במרכז העיר והפיכתם לישיבות, 

ת"ת, בתי כנסת וכד'. 

בד בבד, קנו דירות טובות במחיר טוב-פלוס

בשכונות החילוניות ...

אין גבול לתיאבון שלהם. 

סליחה - התפרצתי עליך. 

תודה רבה-רבה ושבוע טוב ומיטיב, שמואל

יקר. <לב>

רבקה

---

זוכרת את שערוריית הולינד?
זוכרת את המגדלים שבנו בואכה הכנסת מול גן סאקר?

אבל -

התמונה הזו זוכה לעיצוב אומנותי מרשים, כולל הפניה לדוברת "רבקה" בדרכה.
המחאה, הפארודיה, הבוז למקדשי השלמונים.

אז כנראה שבאמת כבר אין לי סיבה לחזור לעיר הולדתי.

.

כשחזרתי לארגנטינה הזהירו אותי מראש:

"לא תזהי ... " . ולא זיהיתי את הכול, נכון. 

אלא מה - שמרו על האופי של הערים שהיו

"שלי" - בואנוס איירס וקורדובה. וכך בכל 

עיר או יישוב עם היסטוריה. לפחות, עד לפני

כ-10 שנים.

כאן בירושלים - נורא. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, אריק. <לב>

רבקה

---

משעשע: הורסים ובונים בתים  לגובה בירושלים ואת מנסה למצוא דימיון לבניינים אחרים שניבנו לאורך ההיסטוריה ואת מופתעת כי אוויר ערים עכור כפליים וריח שלמונים נשא ברוח הערביים עם קול מצלצים ובכל זאת זה סמל לרמה העכשווית. תודה רבה לך רבקה יקרה, ערב טוב ושבוע טוב ומיטיב.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני יקר. <לב>

רבקה

---

בעבר יכולנו לשיר אוויר הרים צלול כיין, אך לא עוד. הבנייה לגובה בירושלים, זיהום האוויר. כמה מאכזב. 

את  מבכה את הרס הבתים הייחודיים לטובת מגדלים גבוהים ומזוהמים,
ורואה בכך איבוד של הרוח הירושלמית לטובת כסף עיוור ושיקולי נדל"ן.

יופי של כתיבה

אוי רבקתי היקרה, עצוב

עצוב לראות בניינים יפים, בניינים שסימלו את העיר, נעלמים.

עצוב לראות את יחודה של העיר והוא איננו עוד.

כל המילים היפות - בשם הקידמה - אין להן מקום

כשהורסים ומשנים את פני העיר.

.

נוריתי יקירתי. נוריתי היחידה. 

שוק מחנה יהודה המפורם, שהיה נושא לשירים

ולסטאנד-אפ-ים רבים, קורע בין, לפני ומאחורי

רבי הקומות. מבט ממעוף ציפור לא יזהה אותו. 

גם לא מבט מכמה מאות מטרים. 

אני לא מסוגלת לפרט עוד. 

תודה רבה-גדולה וחיבוק גדול, יקירתי. 

שלך, <לב>

רבקה הקטנטנה

---