יש לך תהיות על המשפט של סנקה ואת אומרת כשיגיע יבין וכשתגיעי לסוף הדרך תדעי בכמה מעלות  סטית מהקו שהתתווית בחייך. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב.

רבקה יקרה,
בדרך המקורית ושנונה  הפכת את משפטו של סנקה להגיג אישי ומעורר מחשבה. בין הומור דק לרצינות, את מעלה שאלה יפה: האם רק בסוף הדרך נדע עד כמה סטינו מן המסלול שהתווינו לחיינו? ואולי דווקא הסטיות הן חלק מן הדרך עצמה. כתיבה חכמה ומיוחדת. 

יום טוב ושקט

שמוליק

ביקום השירי-ה-הגיגי הזה.

ואין ויתור ולו דק מן הדק על פירוק אירוני וחד של הבלות המשפט המצוטט של סנקה.

מעניינים הדברים שכתבת ובדרך כה ייחודית לך. העלית בי הרהור האם רק בסוף הדרך נוכל לדעת האם סטינו מהדרך, האם רק בחשבון הסופי? מעניין. 

שיחה במצב AI: על מה מדבר השיר בקצרה סנקה והמשפט שעלה בבמת הדיון / כמו הגיג / ©רבקה ירון * הערה: מדובר באותו המשפט. להלן שתי גרסאות: לפי במת הדיון: "אין רוח נגדית למי שאינו יודע לאיזה נמל הוא מפליג." לפי ויקיציטוט: "אם אדם אינו יודע לאיזה מפרץ הוא חותר, אזי כל רוח תהיה הרוח הנכונה." (יש להניח שקיימות גרסאות נוספות: אוצר המילים של "אז" מצומצם למדיי לעומת אוצר המילים של ימינו. לכן, קשה לדייק בתרגום מהלטינית של "אז" לכל לשון עכשווית.) להלן הגיגי: * * כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת לֹא לְמָה אַתְּ מִתְכַּוֶנֶת מִתְחָרֵז לִי עִם אוּלַי-אוּלַי-אוּלַי אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹלָם שֶׁל הַתַּרְנְגוֹלִים אֵינוֹ מִתְחָרֵז עִם קוֹלוֹ שֶׁל נט קינג קול / וְזֹאת בְּדִיּוּ ק הַנְּקֻדָּה / הַאִם הַנִּימָה הַמְּעַט לַעֲגָנִית בְּמִשְׁפָּטוֹ שֶׁל סנקה מְלֻוָּה בִּרְצִינוּת אַבָּהִית / שֶׁמָּא הָפוּךְ וְהָרְצִינוּת הָאַבָּהִית מְלֻוָּה בְּמִדַּת מָה שֶׁל עֶלְיוֹנוּת וְלַ עַג דַּק בְּסִגְנוֹן כְּשֶׁתִּגְדַּל תָּבִין / וּבְכֵן / כְּשֶׁאַגִּיעַ לְסוֹף הַדֶּרֶךְ אֵדַע בְּכַמָּה מַעֲלוֹת סָטִיתִי מֵהַקַּו שֶׁהִתְוֵיתִי לְחַיַּי .

אמרת: על מה מדבר השיר בקצרה סנקה והמשפט שעלה בבמת הדיון / כמו הגיג / ©רבקה ירון * הערה: מדובר באותו המשפט. להלן שתי גרסאות: לפי במת הדיון: "אין רוח נגדית למי שאינו יודע לאיזה נמל הוא מפליג." לפי ויקיציטוט: "אם אדם אינו יודע לאיזה מפרץ הוא חותר, אזי כל רוח תהיה הרוח הנכונה." (יש להניח שקיימות גרסאות נוספות: אוצר המילים של "אז" מצומצם למדיי לעומת אוצר המילים של ימינו. לכן, קשה לדייק בתרגום מהלטינית של "אז" לכל לשון עכשווית.) להלן הגיגי: * * כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת לֹא לְמָה אַתְּ מִתְכַּוֶנֶת מִתְחָרֵז לִי עִם אוּלַי-אוּלַי-אוּלַי אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹלָם שֶׁל הַתַּרְנְגוֹלִים אֵינוֹ מִתְחָרֵז עִם קוֹלוֹ שֶׁל נט קינג קול / וְזֹאת בְּדִיּוּ ק הַנְּקֻדָּה / הַאִם הַנִּימָה הַמְּעַט לַעֲגָנִית בְּמִשְׁפָּטוֹ שֶׁל סנקה מְלֻוָּה בִּרְצִינוּת אַבָּהִית / שֶׁמָּא הָפוּךְ וְהָרְצִינוּת הָאַבָּהִית מְלֻוָּה בְּמִדַּת מָה שֶׁל עֶלְיוֹנוּת וְלַ עַג דַּק בְּסִגְנוֹן כְּשֶׁתִּגְדַּל תָּבִין / וּבְכֵן / כְּשֶׁאַגִּיעַ לְסוֹף הַדֶּרֶךְ אֵדַע בְּכַמָּה מַעֲלוֹת סָטִיתִי מֵהַקַּו שֶׁהִתְוֵיתִי לְחַיַּי .

השיר עוסק בחיפוש כיוון בחיים, פענוח כוונות, והטלת ספק בסמכות ובידענות [נוכח הציטוט המפורסם של הפילוסוף סנקה].

הנה ניתוח קצר של הרעיונות המרכזיים בשיר:

1. קושי בפענוח מסרים

השיר נפתח ברמיזה לשיר המפורסם "כשאת אומרת לא" [של דן אלמגור]. הוא מדגיש את המורכבות והדו-משמעות שיש במילים ובכוונות אנושיות, שבהן "לא" יכול להישמע כמו "אולי".

2. הניגוד בין הטבעי לנשגב

ההשוואה בין קולות התרנגולים לבין קולו הקטיפתי והחלק של הזמר נט קינג קול מייצגת ניגוד חריף. היא מסמלת את הפער בין המציאות היומיומית, המקרטעת והצורמת, לבין השלמות האמנותית או הפילוסופית.

3. פירוק הטון של סנקה

הדוברת בוחנת את המשפט של סנקה ("אין רוח נגדית למי שאינו יודע לאיזה נמל הוא מפליג") לא דרך תוכנו, אלא דרך הטון שלו:

• האם הוא נאמר בלעג שמכסה על דאגה אבהית ורצינית?
• או שמדובר בהתנשאות אבהית, עליונות ולעג דק בסגנון מתנשא של "כשתגדל תבין"?

4. המבחן האמיתי בסוף הדרך

בסיום, הדוברת מסיטה את המבט מהחוכמה המוחלטת של סנקה אל החיים האמיתיים שלה. היא קובעת שרק בדיעבד, בסוף הדרך ולאורכה, אדם יכול באמת להעריך את החיים של עצמו. רק אז הוא ידע בדיוק כמה הוא סטה מהמסלול המקורי שתכנן, ללא קשר לרוחות או לנמלים שהגדירו אחרים.

אם תרצי, נוכל להעמיק בקשר שבין הפילוסופיה הסטואית של סנקה לבין הסיום של השיר, או לבחון את תפקיד המוזיקה כמטאפורה ביצירה. כיצד תרצי להתקדם?

את  תוהה האם הציטוט של סנקה נאמר בדאגה או בהתנשאות,
ומסכמת שרק בסוף החיים אדם יכול לדעת כמה באמת סטה מהנתיב שלו.

סופשבוע מחבק