קשרים

מטלטל: כאילו התבדלנו בעת הנמלה הראשונה ומתעקשים לא להתפתות הלאה כי המלך דורש עבדים בשם הכהן הגדול, בשם האל הנורא עד קץ הימים שלנו, שלכם, שלו, של נעליך מעל רגליך ואת שואלת הכיצד הרי אין נעליים לנמלה. תודה רבה לך רבקה יקרה, ערב טוב ומיטיב.

אליה נלך ללמוד היות עסוק, תכנון לטווח ארוך או נבין כמה צר עולמנו, על אף שהוא פרוש מהיקום ועד הננו-חלקיק.

בסוף באמת צריך נעליים.

.

הצליל של "-חלקיק" קשה לאוזן,

וננו-מילימטר ארוך מדיי ...

<חיוך> <לב>

רבקה

---

למה היא נבחרה על פני ה- ון? למשל: ילדון, אין לי מושג.

.

הבנתי. הבנתי. לכן, לא נוח לי באוזן. 

אולי בדומה ל-שבריר, אוורירי (כאילו מכפילים

את -ויר), ... 

.

ממה שאני מבינה בעברית - לא למדתי לשון

עברית, - קטנטן X]TANTAN] נשמע נעים לאוזן,

ופשוט. X]TANTIN] נשמע "מתחכם" בלי 

החיבה של הסיומת בשימוש. 

בחזרה להקטנה מסוג X-וֹן: 

השימוש שאני זוכרת כרגע הוא - גם חיבה 

או הגדלה: שיטפון, שידפון, שיזפון, ... >

> "כפרון" עלול להישמע כ"כפר גדול מאוד" .

זניחים וזניחות

השיר מסתיים בפרדוקס המבוסס על הציווי המקראי "של נעליך מעל רגליך". את לועגת לדרישה הזו ומראה את האבסורד שבה: הממסד דורש מאיתנו להתנהג כמו נמלים קטנות וממושמעות, אך בו זמנית דורש מאיתנו מנוורת ציות שאינה מתאימה לטבענו (כי "אין נעליים לנמלה").

נ ה ד ר

רבקה יקרה,
שיר עוצמתי ומעורר מחשבה כתבת . במילים מעטות הצלחת לפרוש עולם שלם של קשרים , בין אדם לעצמו, לזולתו, לאמונה ולחירות. המעבר בין "להדק או להתיר" לבין דימוי הנמלה והקריאה "של נעליך מעל רגליך" יוצר רובד פילוסופי עמוק, המזמין את הקורא לעצור ולבחון את הכבלים שהוא נושא ואת החופש שהוא מבקש. כתיבה מקורית, נוקבת ומלאת משמעות.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

והעובדים נאלצים לעבוד כנמלים חרוצות, או שמא לא - שהרי לנמלה אין נעלים ולבן האדם כן. מאחר וקראת לשיר קשרים-כנראה כיוונת להעסקת קרובי משפחה שהפך לתופעה נפוצה אי שם אצל המלך. 

.

לא חשבתי על אפשרות כזאת בהבנת

הנקרא, גליתי. 

התלבטתי בין "שלשלאות" לבין "קשורים"

ובסוף בחרתי ב-"קשרים" - נראה לי מתאים.

בוקר טוב לקראת שבת שלום ומיטיבה, 

ותודה רבה על קריאה, תגובה ובמה, גליתי

יקירתי האהובה!

שלך, כל עוד, <לב>

רבקה

---