אלפי היקר,
שיר עדין ופיוטי, מלא דימויים יפים שמציירים את הלילה בצבעים של געגוע ושלווה. אהבתי במיוחד את המעבר מן הירח אל האופק ואת הסיום המאיר ב"שמשי זהב". תודה על רגע של יופי ושקט.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

השיר מתאר את מעגלי התחדשות הזמן, נס ליחו של הירח - הוא סימן להתמעטות הצורה ואותו חרמש הופך לחיוך קטנטן בסוף החודש, והוא שט אל האין - נעלם מעין כדי לדלות לנו שמשי זהב -  זמן חדש, בו וכל לשמש ולהאיר באהבה.

שבת שמחה ונעימה

יפה כל כך תיאור הלבנה כך באופן פיוטי ורך, עם מבט אל השמש העולה. 

שיר רב דמויים והאנשה של הירח.

מופלא, כהרגלך.

מזכירה מאוד את השירה שאפיינה את משוררי עליה שניה ושלישית בעיקר.

ספר שיריי הראשון, ״שירת הבאר״, ראה אור בשנת 2023, והוקדש לגרשום שלום במלאת מאה שנים לעלייתו ארצה.

כשהופיעו השירים, שאלתי את עצמי: איזו אווירה הם משדרים? מהי הלשון השירית, מה אופיים של הדימויים, ואיזה געגוע נובע מבין שורותיהם?

היחס אל השירים הוא הזמנה לשיח: מה הם רוצים לומר לנו? מה הם מביאים אלינו — מ״שם״ אל ״כאן״?

תודה, אריק, על ההתרשמות וההתיחסות,

שבת שלום ומבורך