ואני כעבד הנרצע

יֵשׁ לִי קְצָת אַהֲבָה בַּדְּרָכִים
תּוֹהֵה לְאָן הִיא תַּגִּיעַ
הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים, הַשְּׁקָרִים
הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת מִתְקָרֶבֶת
יוֹם אַחַר יוֹם מְהַדֶּקֶת אֶת גּוּפִי
מַכְרִיחָה אוֹתִי לְנַסּוֹת לְהַאֲמִין
לוֹקַחַת אֶת הָאַשְׁלָיוֹת שֶׁלִּי מֵאָחוֹר
מַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת אֶל הַלֹּא נוֹדָע
וַאֲנִי כְּעֶבֶד הַנִּרְצָע.מֵאַיִן וּלְאָן אַגִּיעַ

ועוד אחד...

לְכָל פֶּרַח חוּשָׁנִי וְיָפֶה 
יֵשׁ אֶת הָרֶגַע בּוֹ
 הוּא חוֹשֵׁק בַּחֹפֶשׁ
שֶׁל לִהְיוֹת בִּלְתִּי מוּבָן מֵאֵלָיו

לְנַשֵּׁק בְּעַצְמוֹ
שִׂפְתֵי אוֹהֶבֶת

בְּטֶרֶם תִּכָּלֵה בְּאַהֲבָה

שֶׁל חלום נחפז.