וואי-וואי-חם-נורא-

עין או מקושקשת ויש לך אסוציאציות וזכרונות בהקשר... תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב.

רבקה יקרה,
בשיר קצר ושנון הצלחת ללכוד את החום הכבד, אבל גם את החום שעולה מהמציאות שסביבנו. המעברים בין ביצת העין, הנוסטלגיה לימי הפלמ"ח והזמר העברי, ועד ההרהורים על ההווה והעתיד – יוצרים זרם תודעה חי, מלא הומור דק ועוקץ. ה"ווּאַי-ווּאַי-חם-נורא" נשמע בסיום כמו אנחת קיץ, אבל גם כמו אנחת לב על המדינה. יפה כתבת.

לילה טוב ושקט

שמוליק

על לוחמים ש"טיגנו" ביצה על מכסה מנוע של ג'יפ בסיני, בחום הנורא.

לחום יש השפעה נוראה

ויפן, ארץ השמש העולה היא חלומו של הפלמ"חניק?

בוודאי, כי המחר מתחיל יפן, ארץ השמש העולה.

יפה

.

היה ברור וקל יותר אילו כתבתי "הפלמ"חניק

שחיפש את המחר" - תודה רבה על ההערה,

אריק. <לב>

רבקה

---

מציאות נוראית..גם החום הקיצוני..

וגם החום הנובע מהמצב הביטחוני

וגם חום המירוץ לבחירות..סלט חם

תרתי משמע..אין רגע דל של שפיות..

תודה רבה רבה רבקה יקרה..

לשירתך השנונה..

המשך ערב נעים וקריר

ממני שמאי..

השיר נפתח ונסגר בדימוי של ביצת עין או מקושקשת שנמחצת. זהו משל לתחושת המעיכה וה"קשקוש" של החיים כאן, לצד התמודדות עם אנשים "חמומי מוח", אלימות והפוליטיקה של תקופת בחירות.

את משווה בין העבר לחלוציות של ה"פלמחניק" ששר על יפי הלילות בכנען, לבין כנען של היום שמשמיעה "זמרות אחרות" (

 כרטיס הטיסה ליפן המונח בארנק מייצג את השאיפה המיידית לעזוב הכל ולברוח לתרבות אחרת, כפתרון מילוט מהחום המעיק ומחוסר היציבות המקומי.

בוקר רביעי מואר

שמש תמיד סימבול לתקווה ואור, אך לעתים זה קצת מוגזם עד כי ניתן לטגן ביצה על מכסה המנוע של המכונית. יש גבול! לכן אני אוהבת חורף. 

מה אגיד לך רבקתי היקרה, פעם ככה ופעם ככה, יום אסל יום בסל.

הגיל עוד לא עלה לך לראש, אבל כנראה שהחום משפיע. כל כך חם.

החום של ימי הקיץ והחום של המצב אצלנו, אולי צריך להכין ביצה קשה כהזדהות.

אז אני לקחתי לי אתנחתה מהחום והתמסרתי לחדשות מרגשות שהגיעו אלי בשבת -

נולדה לי עוד נינה. קצת רחוק, בעין זיוון שברמת הגולן, אבל אצלי -

שחר חדש(ה) בא(ה) לעולם... אז מה איכפת לי מהחום.