תשוב הארץ לשהיתה

כיסופים למה שהייתה ארצנו, מבקש שתשוב למה שהייתה. תודה רבה לך אודי היקר, ערב טוב.

ונקרא בהיעדר שם דם "האמנם". אלה שתי השורות בסוף הבית הראשון בהן נזכרתי:
וּמַחֲשׂוֹף כַּף־רַגְלֵךְ ילִָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,
אוֹ שִׁלְפֵי־שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

השיר עצמו מלא אופטימיות, מחבר היטב בין אקטואליה לבין אהבה ומתווה קו של עתיד מסוים, גם לאהבה וגם ל"מדינה"? 

פשוט יש כמה וכמה רמזים שלשיר שתי קומות של משמעות.

זה ביטוי ייחודי המכיל בתוכו ניגודים. מגפיים תמיד יוצרות תחושה של דבר נוקשה וזה מה שראיתי בשיר הזה: התחושות הנוקשות והקשות שבתוכך, והיא באה ומרככת מעט ונותנת תקווה לעתיד טוב יותר.