שיר השבוע - הֲכָנוֹת

שקעתי עמוק לתוך השיר היפהפה הזה.

העולם, שמזמן עזבתי לטובת היעדר קהילה, היעדר בישולים לשבת. המצלול הנהדר של שי"ן כמו מרמז אל שלום, שבת. אליו מצטרף החי"ת של חמישי, חם, ניחוחות, חברים. חי"ת גרונית כמנהג ירושלמים וותיקים או דוברי הערבית, כזו שאינה חיכוך מכאיב באוזן.

הכל עגול ושלם.

אבל, כמו בכל תמונה פסטורלית, השבר, היעדר האמת, האשליה מתגלה בחזרה על מילה אחת קטנה - כמו.

ל"א, המתואר אינו הדבר לכשעצמו, אלא חיקוי שלו. אם נהייה אפלטוניים, החיקוי לעולם אינו ה"אמת".

וכך, בתוך היופי הנהדר, העגול, מלא הריחות והירושלמיות הוותיקה מתגלה אותה מציאות אחרת, שחותרת תחת תמונת המציאות היפה.

ונקרא השיר "הכנות", כלומר אין הוא הדבר לכשעצמו, אלא אולי רק הכנה לקראתו, אבל השיר לא מאמין בכך.

רבקה יקרה,

הצלחת לשלב ברגישות בין ניחוחות השבת המוכרים לבין אמירה עמוקה על המציאות שלנו. דווקא המילה "כמו" טומנת בחובה אירוניה עדינה וכואבת , כאילו השלום ו"כל ישראל חברים" הם אידיאל שאנו משתוקקים אליו יותר משהוא מתקיים בפועל. הפער הזה מעניק לשיר עומק רב ומותיר את הקורא עם חומר למחשבה לצד תחושת געגוע ותקווה. כתיבה יפה, חכמה ומדויקת. 

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תחושת האחדות, השלווה וההרמוניה העוטפת את החברה בישראל במהלך ההכנות המשותפות לשבת.

שבטובה

אוי, רבקתי היקרה, מתי...

מתי נוכל למחוק את המילה כמו.

מתי יבוא שלום...

האם אנחנו נזכה לראות שמץ ממנו?

עצוב היה לי לקרוא את השיר

יפה ומרגש: חמישי לקראת ערב יום קיצי, באוויר עדיין ריחות תבשילים לערב שבת כמו השלום משתזר בין הניחוחות וכמו עם ישראל חברים. תודה רבה לך רבקה יקרה, שבת טובה ושקטה. השלום צריך להשתזר בין הניחוחות של כל יום וכך גם שכל ישראל חברים.  כל רגע שבע כך צריך להיות.

הציפייה הזו לבוא שבת המלכה, עומדת אל מול הציפייה לשלום ואחווה בתוכנו. השזירה הנפלאה ששזרת בין ניחוחות התבשילים לשלום "המשתזר" ביניהם. נהדר! 

שיר מקסים צרבת לכבוד שבת מטפורית ...מי ייתן ושירתך זו תקבל את הכבוד הראוי לה במעשים ולא רק במילים ודיבורים..

המעשה הוא המתקבל או לא מתקבל בחברה ..לא דברי רהב וסרק.

שיר שראוי להיות שיר השבוע..

שבת שלום מבורכת רבקה יקרה.

שבת שקטה שלווה ונעימה.

ממני שמאי..