שיר השבוע - הֲכָנוֹת

שקעתי עמוק לתוך השיר היפהפה הזה.

העולם, שמזמן עזבתי לטובת היעדר קהילה, היעדר בישולים לשבת. המצלול הנהדר של שי"ן כמו מרמז אל שלום, שבת. אליו מצטרף החי"ת של חמישי, חם, ניחוחות, חברים. חי"ת גרונית כמנהג ירושלמים וותיקים או דוברי הערבית, כזו שאינה חיכוך מכאיב באוזן.

הכל עגול ושלם.

אבל, כמו בכל תמונה פסטורלית, השבר, היעדר האמת, האשליה מתגלה בחזרה על מילה אחת קטנה - כמו.

ל"א, המתואר אינו הדבר לכשעצמו, אלא חיקוי שלו. אם נהייה אפלטוניים, החיקוי לעולם אינו ה"אמת".

וכך, בתוך היופי הנהדר, העגול, מלא הריחות והירושלמיות הוותיקה מתגלה אותה מציאות אחרת, שחותרת תחת תמונת המציאות היפה.

ונקרא השיר "הכנות", כלומר אין הוא הדבר לכשעצמו, אלא אולי רק הכנה לקראתו, אבל השיר לא מאמין בכך.