כל יום

כִּי הַלֵּב אֵינוֹ נָח בְּחַגִּים,
וְהַנֶּפֶשׁ צְמֵאָהבְּכָל עֵת.
תֵּן הַיּוֹם אֶת הַחֶסֶד הַפָּשׁוּט,
מָחָר כְּבָר יִהְיֶה מְאֻחָר.

שבטובה

דני היקר,
שירך מזכיר בפשטותו אמת גדולה: אהבה, מחילה ואכפתיות אינן צריכות להמתין ללוח השנה או ליום חג מיוחד. מרגש במיוחד  החיבור שעשית בין אהבה לאכפתיות, ואת הקריאה לחיות את הערכים הללו בכל יום מחדש. זהו שיר צנוע אך בעל מסר אנושי עמוק, המזמין כל קורא לבחון כיצד הוא נוהג בזולת ביומיום. יישר כוח על כתיבה שמבקשת להפוך את העולם למעט חם, סלחני ומלא יותר באהבת אדם.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

בכל יום מחדש עלינו לבחור בערכים אנושיים כה משמעותיים וחשובים.