חיוך מלוכסן, / בהמתנה /

ולא רואה את קטנות המוות.

מכאן ובקריאה מחדש של השיר "בהמתנה" - התמונה העולה בו מצמררת. אני הרבה פעמים חושב שחנוך לוין הצליח בדרכו להציג את "נלעגות החיים", או העניק חיים למשפטיו הידועים של קוהלת על היעדר משמעות לחיים.
ואני חוזר לשיר הראשון,

חִיּוּךְ מְלֻכְסָן, שמסתיים בחזרה על "האם האם.." שזו שורה פותחת של שיר אהבה ישראלי פופולרי, והחזרה הזו אף היא צובעת את השיר באור אירוני, כפי שיוסבר מייד.

נדמה לי שגם בו שווה לקרוא אחרי קריאת השיר את את ההערה בשוליו: "סיפור סיפור" שבישראלית מבטא אירוע משמעותי, יוצא דופן, ואז ה-הנחתה הקומית? הארכי טיפים של קרל גוסטב יונג, ודוק כל שמו ולא רק כמנהג, התייחסות לשם משפחתו. אירוניה או רצינות, או המלצה?

כי הרפרור לדמויות פאר מהספרות הקאנונית האירופאית, פלובר מאה 19,  ו-ד"ה לורנס מהמחצית הראשונה של המאה העשרים [מדוע לא הוזכרה אנה קארנינה] נעשה מתוך חיוך מלוכסן, שמטבעו נחשב כחיוך אירוני מאוד, או חיוך של פיתוי שנשים מחייכות.

שני השירים לענ"ד מציגים ביוגרפיה ארספואטית ועימותה עם המציאות, על מעבר הזמן והגיל שמשנה את המבט שלנו.

.

.

האם-האם-האם אמרו לך פעם ... (התרנגולים).

מפחיד, אריק. אתה כמעט-כמעט קורא לי את הראש.

וברצינות: 

קראתי את אנה קארנינה, מלחמה ושלום, ... 

ומה שאני אוהבת אצל טולסטוי: סיפורי העם

והמְשָׁלים שלו. כתביו הקצרים. 

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה! <לב>

רבקה

---

הארמזים מיצירות ספרותיות דגולות מסיעיים לך להעביר את התחושות בעוצמה, לצד חיוך אירוני על אהבה, על החיים ועל המוות המצפה בסוף הדרך. 

.

דווקא יום בעייתי - 

ואני כבר בקושי-בקושי- ... 

בני וכלתי מנסים לטפל בנושא במקומי.

אין לך מושג כמה אני מודה לך על הבית

שאת נותנת לי כאן, גליתי. <לב>

רבקה

---

רבקה יקרה,

שני השירים מעידים על קול ספרותי ייחודי, עשיר ברבדים ובאזכורים תרבותיים. ב”חיוך מלוכסן” היטבת לחשוף את הפער שבין החיוך הגלוי לשאלות הפנימיות המלוות את האדם, ואילו ב”בהמתנה” הענקת משמעות עמוקה לחלוף השנים, לציפיות המשתנות ולמבט המפוכח על החיים. כתיבתך אינטליגנטית, רגישה ומעוררת מחשבה, והיא ממשיכה להדהד גם לאחר סיום הקריאה.

שבוע טוב ושקט 

שמוליק

או אמ ג'י

אין בדעתי למות או להיות שותף לקקפוניה של ההמתנה הזו.

תודה על השיר ,רבקה יקרה

הראשון: חיוך מלכסן של בדיחות הדעת תוך כדי קריאה של הסיפור מדאם בובארי או מאהבה של לידי צ'טרלי ואת במכוון מדלגת על הפר, אחריהן בלעז ובעברית. אפילו כשאנחנו עם עצמנו קל יותר לחייך מאשר לתהות האם...

השני: יש שפות שבהן המילה בהמתנה נשמעת פחות נוראה ואנחנו במהתנה מעורבת בחמש שמא לעולם...

תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ושבוע טוב ושקט.

קראתי את דבריך רבקתי היקרה וחשבתי,

ההמתנה הזו קצת מעצבנת.

ופתאום נזכרתי בדבריו של בורחס-

'אילו יכולתי לחיות מחדש את חיי,

הייתי מנסה לטעות יותר

לא הייתי מנסה להיות כל כך מושלם

הייתי נרגע יותר...'

ואל תשאלי אותי מה הזכיר לי את זה, כי את יודעת -

אסוציאציות באות בלי הסבר.

מסיבות שאינן תלויות בי, אני לפעמים מאחרת קצת בתגובה

אבל את, רבקתי היקרה, כל הזמן בלבי.

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה, 

מסיבות שתלויות אך ורק בי, אני שולחת

לך חיבוק אוהב-אוהב. 

שלך כל עוד, 

רבקה

---

השיר הראשון מדבר על מנגנון הגנה של חיוך והומור עצמי מול שאלות החיים המורכבות.

 השיר השני מדבר על השתנות מושג ה"המתנה" והציפייה עם הגיל וההזדקנות.

שניהם נהדרים כמוך! בוקר מחבק

.

תגובה משמחת מאוד. תודה רבה-רבה לך! 

ברשותך, יקירתי: ביקשתי ממך גם קריאה +

תגובה לפוסט שלי מאתמול, "רב האור

והתכלת ... "

אשמח מאוד אם תוכלי לגשת אליו. 

רק טוב לך, לכם! <לב>

רבקה

---