הדומים לאדם במהותם.

ופעמים כפי שאדם "בתוך עצמו הוא גר", כדימוי,

כך השירים היפים שלך.

כייף לקרוא אותך, אתי יקרה.

אברהם

וְיֵשׁ מֵהֶם יוֹשְׁבֵי כִּנֲרוֹת 
חֳפָשִׁים פְּנֵי מִרְפֶּסֶת בְּלַיְלָה בָּהִיר
וְיֵשׁ מֵהֶם פּוֹסְעִים עַל גַּגּוֹת
מְטַיְּלִים לְתֻמָּם עַל חוֹמָה שֶׁל הָעִיר

וְיָרֵחַ שֶׁל אָב מִצַּד מַעֲרָב
מֵצִיץ וְחִיּוּךְ לוֹ עָגֹל
וְכַפּוֹת שֶׁל תָּמָר שֶׁהִכְסִיפוּ מִכְּבָר
מַכְמִירוֹת לְפָנָיו כְּמִשְׁעוֹל

אם אפשר פירוש רש"י על השיר.

תודה רבה אתי

וְיֵשׁ מֵהֶם יוֹשְׁבֵי כִּנֲרוֹת (היושבים לחופי הכנרת, בקעת כינורות, שהיא משל למקור מים שהרוח עובר בו ומנגן מאליו בגליו).

חֳפָשִׁים פְּנֵי מִרְפֶּסֶת בְּלַיְלָה בָּהִיר (חופשים, יושבים בחופשה, ברגע חופשי, פני מרפסת  - פניה של המרפסת פונים אל הנוף הרחב)

בלילה בהיר (משל לירח מלא) ט״ו באב למשל, השיר נכתב בימים אלו ממש

וְיֵשׁ מֵהֶם פּוֹסְעִים עַל גַּגּוֹת (לתקן, לשפץ, או לשחק)

מְטַיְּלִים לְתֻמָּם עַל חוֹמָה שֶׁל הָעִיר (טיול ט״ו באב על חומות ירושלים)

וְיָרֵחַ שֶׁל אָב מִצַּד מַעֲרָב (ירח מלא עולה במזרח, לפנות בוקר הוא מגיע מערבה)

מֵצִיץ וְחִיּוּךְ לוֹ עָגֹל (מלא וגדול, כי הלבנה במילואה)

וְכַפּוֹת שֶׁל תָּמָר שֶׁהִכְסִיפוּ מִכְּבָר (כפות של תמר הן ירוקות בדרך כלל אך כאשר השמש יוקד והקיץ עזוז וגיבור הן משנות את צבען לאפור כסוף

מַכְמִירוֹת לְפָנָיו כְּמִשְׁעוֹל (ההכמרה היא לשון רחמים, קבלה והכלה)

כפות התמרים שהכסיפו מחומו של קיץ מכמירות לו דרך כסופה וכוספת געגועים להיות משעול לאדם 
 

שיר נפלא, והפירוש נפלא עוד יותר.

תודה רבה.

טו בשבט שמח ואוהב. 

הכל טוב

שבט החמישי מתשרי

אב החמישי מניסן

נתת קול לשתי קריאות ללוח השנה, אחת על פי רבי אליעזר 

והשנייה על פי...

יחסי הגומלין בין המשורר לקוראיו, או לחילופין יחסי הגומלין בין הכותב לשירה עצמה וכל אשר בה.