קולות שקט

את מנסה "לצבוע" ולהעניק נוכחות בולטת  לקולות של השקט והבדידות, שקט שהוא מצד אחד יקר ערך ומצד שני מעיק.

השקט והשתיקה משווים ל"פצע שלא הגליד", דבר המעיד על טראומה או פגיעה רגשית מהעבר שעדיין חיה ומכאיבה בפנים.

דווקא מתוך הבחירה להחריש , את מצליחה להרגיש נחמה עדינה – בדמות לחש רוח מלטף ותחושה של כף יד קטנה, המרמזת על כמיהה לרוך, לילדות או לקשר חם ומגן.

הציור מהמםםםםםםםםם

ריגשת אותי בתגובתך עד דמע אביה אהובה

תודה רבה מכל הלב

באהבה

מרים

יפה ומרגש, מעודד: את צובעת קולות שקט בצבע עז שקט שותק יקר מפז כמו פצע שלא הגליד וכאשר תחרישי תחושי שפת רוח לוטפת כף ידה. תודה רבה לך מרים היקרה, ערב טוב.

הצגת הניגודים זה ליד זה אמנם לא מייצרת תבנית דיאלקטית, בה שני הכוחות דינאמיים כל הזמן, וגם מיצועם לסינתזה לא מפחית הדינאמיות שבהם, אבל האוקסימורון מייצר מתח בלתי פריק.

זה כוח השיר - מתח בלתי פריק

מרים יקרה,

שיר עדין ומלא רגש. הצלחת לצייר את השקט לא כהיעדר קול, אלא כנוכחות עמוקה הנצבעת בצבעים של זיכרון, כאב ותקווה. במיוחד נגע בי הדימוי של "לחש רוח שפנתה לוטפת כף יד קטנה" – סיום רך ומנחם שמאיר את כל השיר באור אנושי וחם. תודה על שיתוף ביצירה רגישה ויפה כל כך.

לילה טוב ושקט

שמוליק

תיאור נפלא, מרים יקרה, של כח השקט.

אהבתי. 

מתוך השקט, מעין מדיטציה והתבוננות פנימית, עולה תמונה של כף יד קטנה. ילדה שחשה הגנה מהורה אוהב. 

מרים יקרה..!!!

השיר מתאר רגע עדין של התכנסות פנימית וזיכרון כואב, המביא שקט שותק ומפנה מקום ללחש רוח מרפא ומגע מלטף.

שיר יפיפה המשאיר חומר חמחשבה..

תודה רבה לשירתך..

המשך סופש קריר ונעים

ושבת שלום מבורכת..

ממני שמאי

תודה רבה שמאי יקר לתגובתך היפה

והמפרגנת

שבת מבורכת לך ולאחותי האהובה ולמשפחה היקרה

מאחלת לכם את כל הטוב בעולם

ממני מכל הלב

מרים