זה כמו בסרט מתח ... / 4 /

נוגה, מבטא תחושות קשות: אנחנו הדמויות הראשיות כמו מחפשים את העבריינים, את הגזלנים, את הרוצחים, את האהבה הראשונה, את האכזבה הראשונה, לא ממש ברור ופתאום רואים סרט קולנוע, אולי לא סרט, צילום, ואין אנחנו יודעים מה מחפשים וכיצד אין אנו מסוגלים להגיד לעצמנו והורינו, לא יודעים. תודה רבה לך רבקה יקרה, ערב טוב.

נדמה לי שהשיר מתכתב עם אחת מתיאוריות הטיפול או האימון או היעץ הפופולרי - היה הגיבור בסרט/בסיפור שלך.

והמתח, כן המתח עולה מכך שאולי הסרט/הסיפור לא ממש מעניין, ואז או אז... מה נגיד לאמאבא?

שיר קשה מאוד, מדוייק, חד מאוד.

תודה

רבקה יקרה,
שירך מצליח להפוך את מסע הזיכרון והחיפוש הפנימי לעלילת מתח אנושית ומטלטלת. המעבר בין המרדף אחר "עבריינים" לבין החיפוש אחר האהבה הראשונה, ההורים והעבר, ממחיש בעדינות שלעתים האדם כלל אינו יודע מה באמת חסר לו עד שהתמונה הישנה צפה מול עיניו. הסיום הפתוח, שבו המתח רק הולך וגובר, מותיר את הקורא עם שאלות עמוקות על זהות, זיכרון והחמצה. שיר מעורר מחשבה, כתוב ברגישות ובמקוריות.

לילה טוב ושקט

שמוליק

החיים-כסרט מתח!

יפה כל כך תיארת, רבקה יקרה, את המתח הגובר ועולה עם התפרסות חיינו לפנינו.

אהבתי. מאד! 

שירך  עוסק בתחושות של חיפוש עצמי, התבגרות ופענוח העבר המשפחתי, כפי שניתן לקרוא כאן השיר משתמש בדימויים מעולם הקולנוע כדי לתאר את תחושת הניתוק והבלבול של גיל ההתבגרות, המלווים בחיפוש אחר אהבה ואכזבה ראשונית.מקסים ונפלא

החיים חולפים מול עינינו כמו סרט מתח. העבר, הילדות, היחס להורים. זהו סרט מתח של ממש, ואנחנו השחקנים הראשיים. 

אכן רבקתי היקרה, החיים הם כמו סרט ואנחנו -

אנחנו השחקנים הראשיים.

לפעמים זה סרט מתח, לפעמים קומדיה ולפעמים

זו טרגדיה שמזילה דמעות. בטח כשרואים סצנה שבה מופיעם ההורים

או אח או אחות שהיו...

מה אגיד לך רבקתי היקרה, לא קל לצפות בסרט שכזה.