סיפורים מהגזוזטרה / סדרה מס' 2 // 2 / 3 / 4 /

החלק הראשון מתמקד בדילמה של ההורים איזה סיפור לספר לילדים בלילה, ובבקשת הפעוטות להציל את הקונדור. בזמן שהמבוגרים מתווכחים ומחפשים וטרינר, כולם נרדמים, ובבוקר מגלים שהקונדור נעלם והשאיר אחריו שביל מרופש.

החלק השני מציג את הפרשנויות השונות להיעלמות. הדוברת מסבירה לילדים שהקונדור אגר כוחות, אכל ארוחת בוקר וטס חזרה להרי האנדים, אך השכנה  הורסת את החגיגה וטוענת שהקצב השכונתי תפס והכשיר אותו.

החלק השלישי  מתאר ויכוח קולני ומשעשע בין שתי שכנות (הרבנית מרים וגברת נחום) מהמרפסות. הרבנית דורשת להביא שוחט, גברת נחום לועגת לה ומזכירה שקונדור אוכל נבלות, והכול מסתיים בבדיחה ששמע הנין של הרבנית, שבו גברת נחום החליפה בטעות בין המילה "קונדורים" למילה "קונדומים".

יופי של שירי גזוזטרה - מקסים ונפלא - שבטובה

רבקה יקרה,

שלושת השירים נקראים בנשימה אחת, כמו סיפור שכונתי צבעוני שבו המציאות והדמיון רוקדים יחד. הצלחת להפוך את הקונדור לדמות שמאירה באור משעשע אך גם נוגע ללב את ההתנהגות האנושית , כיצד אנו מתווכחים, מפרשים, ממציאים הסברים ולעיתים שוכחים את העיקר: החמלה והמעשה. הדיאלוגים, הדמויות והלשון הייחודית שלך יוצרים אווירה חיה ותיאטרלית, עד שהקורא חש כאילו הוא עומד בעצמו על הגזוזטרה ומאזין להתרחשות. והסיום, עם משחקי הלשון וההומור, אינו רק מצחיק אלא גם משאיר חומר למחשבה. זו יצירה מקורית, נבונה ומלאת קסם, המוכיחה שוב את קולך הספרותי הייחודי.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

ועמו הערך החשוב של החמלה, כל השירים מתחברים להם יחדיו עם קו מנחה ועם אמירה ברורה בסופם.  

כמו הוא עד ראייה, לא אומר את דעתו באופן ישיר.

זו שכונה יהודית, לפי השמות ו"השוחט", שזה מקצוע יהודי משמעותי. קונדור אינו עוף כשר.

שלושת פרקי הפואמה, בינתיים, מובלים ל-שום מקום. קונדומים אמר הנין של העיוורת, מה שיוצר כמובן דיסוננס קוגניטיבי ממשי.

העירוב של חיים מודרניים עם יסוד אגדי או לפחות עם אירוע "לא רגיל" נותן אפשרות להציג את הדמויות אולי את ה-הווי.

אישית, אני קורא את הפואמה ואולי ממלא אותה באותו "ריאליזם פנטסטי" שמאפיין את ג"ג מארקס.

.

חוליו קורטסר (Julio Cortázar) בסיפורו

Casa tomada (בתרגום לעברית: משהו כמו

"הבית הכבוש" - בדומה ל-"השטחים הכבושים"),

מ-1946, הוא שפתאום נכנס לסיפור שלי.

אגב: חשבתי על "איה פלוטו" - ב-2, וויתרתי

- ואני לא בטוחה שהוויתור היה כדאי: איש 

לא שם לב ...

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, אריק.

עזרת לי מאוד.

<לב>

רבקה

---

לצערי אינני מכיר עולם שלם של ספרות, שאת מכירה.

הראשון: הקונדור נרדם או מת. כולם היו עייפים, הפעוטות הסתפקו בשיר נומה-נומה. למחרת בבוקר אין קונדור ואתם נפרדים ממנו ולא יודעים אם לשמוח או לחשוש.

השני: מעניק תזכורת: את מזכירה שלא עזרתם לקונדור ובכלל התעלמתם ממנו.

השלישי: מבטא תחושות קשות.

תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ומיטיבה.

סיפור מרתק על קונדור שהיה ואיננו...

אכן סיפור מתח, מה קרה לקונדור?

ישנה דרך נפלאה לספר לילדים הקטנים שהוא,

התאושש ועף וחזר אל הרי האנדים הגבוהים.

ישנה דרך שהשכנות פותרות את הבעיה - מה קרה לקונדור

וישנן הדמויות השונות, השכנה בעל האיטליז, הרבנית...

והכי נחמד הסיום, הנין של הרבנית שהחליף את הקונדור בקונדום

ועכשיו אפשר ללכת לישון.

עכשיו אני אגיד לך משהו חמוד,

אם תשובי ותכתבי את הסיפור הזה בעוד ארבע שנים,

אני אשלח אליך את נכדתי, שבשנת הלימודים הקרובה מתחילה את לימודי הוטרינרייה...

את ממשיכה בעלילות הקונדור..

שלושת הסיפורים נהדרים, מהנים

ויוצאים מן הכלל..

תודה רבה רבה רבקה יקרה לסיפורי/שירים נפלאים שהעלית..

המשך שבוע טוב ומבורך.