בא בימים

אובד עצות: הימים מתקצרים ובערבים הלך בקוצים, חיפש תחליפים לעלומים. תודה רבה לך צביקה היקר, יום טוב.

צביקה היקר,

מעט מילים שמצליחות לומר הרבה. יש בשיר עצב עדין על חלוף הזמן והגעגוע לעלומים, והדימוי של ההליכה בקוצים בחיפוש אחר תחליפים מעניק לו עומק וכאב אנושי. קצר, חד ונוגע. אהבתי.

יום טוב ושקט

שמוליק

.

(צביקה, יש פוסט שלי - דויד שאותו אהבנו - שלא קראת-

הגבת לו. אנא. תודה מראש.)

שיר מעניין. בעיקר, השימוש בזמנים מעניין:

"בא בימים" = אדם זקן. זאת, כנראה, הכותרת.

ימים מתקצרים = זמן הווה.

בערבים = בלי זמן; רק השורה הבאה כן/לא תקבע אותו.

הלך בקוצים. + חיפש שם תחליפים לעלומים = זמן עבר - 

ועבר בכלל: תחלופים לעלומים.

ואני חוזרת לקריאה שנייה: 

"ימים מתקצרים" = תקופת הזִקנה. 

"בא בימים" = בתקופה זו, ... 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

מתרחקים

געגוע