הַיֶּלֶד שֶׁנּוֹלַד לִרְקֹד - מוקדש לארטיום הרקדן המופלא מרוקדים עם כוכבים🌹🌹🌹

הַיֶּלֶד שֶׁנּוֹלַד לִרְקֹד / ש. כֹּהֵן

הוּא נוֹלַד בְּבֹקֶר שֶׁל רוּחַ

כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם פָּתְחוּ חַלּוֹן,

וְהָאוֹר נָגַע בָּאָרֶץ

כְּאֶצְבַּע עַל קְלִיד הַפְּסַנְתֵּר.

אִמּוֹ אָמְרָה שֶׁכְּבָר בַּבְּכִי הָרִאשׁוֹן

הָיָה בּוֹ קֶצֶב,

וּבְכַפּוֹת רַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת

פָּעַם סוֹד

שֶׁעוֹד לֹא הָיָה לוֹ שֵׁם.

 

הוּא לֹא לָמַד לָלֶכֶת ,

הוּא לָמַד לְהַקְשִׁיב לָרִצְפָּה.

כְּשֶׁיְּלָדִים אֲחֵרִים

מָדְדוּ אֶת הָעוֹלָם בִּצְעָדִים,

הוּא מָדַד אוֹתוֹ בִּסְחַרְחוֹרוֹת,

בִּקְפִיצוֹת, בִּנְפִילוֹת,

בִּזְרוֹעוֹת שֶׁנִּפְרְשׂוּ לַצְּדָדִים

כְּאִלּוּ הַגּוּף זוֹכֵר

שֶׁפַּעַם הָיוּ לוֹ כְּנָפַיִם.

 

בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר

הָעוֹלָם הָיָה מְרֻבָּע:

קִירוֹת,

חַלּוֹנוֹת,

מַחְבָּרוֹת שֶׁל שׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת,

וּמִשְׁפָּטִים שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב

בְּתוֹךְ הַשּׁוּרָה.

וְרַק הוּא

הָיָה מַעְגָּל.

 

הַיְלָדִים הִבִּיטוּ בּוֹ

כְּמוֹ שֶׁמַּבִּיטִים בְּצִפּוֹר

שֶׁנִּכְנְסָה בְּטָעוּת לַכִּתָּה.

“מַדּוּעַ אַתָּה רוֹקֵד?”

שָׁאֲלוּ.

וְהוּא לֹא יָדַע לְהַסְבִּיר

שֶׁיֵּשׁ שְׁאֵלוֹת

שֶׁהַגּוּף עוֹנֶה עֲלֵיהֶן

טוֹב יוֹתֵר מִן הַפֶּה.

 

הָיוּ גַּם צְחוֹקִים.

מִלִּים קְטַנּוֹת

שֶׁיָּדְעוּ לִהְיוֹת אֲבָנִים.

הֵן נִזְרְקוּ לְעֶבְרוֹ

וְנִשְׁאֲרוּ בּוֹ.

 

וּבְעֶרֶב,

כְּשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה,

הָיָה מְנַעֵר אֶת הָאֲבָנִים

מִכִּיסֵי הַלֵּב

וּמַתְחִיל לִרְקֹד.

 

בַּחֶדֶר הַקָּטָן,

מוּל רְאִי שֶׁכְּבָר הִכִּיר

אֶת כָּל סוֹדוֹתָיו,

הוּא הָיָה מַמְרִיא.

 

הַתִּקְרָה הָפְכָה שָׁמַיִם,

הַקִּירוֹת נָסוֹגוּ,

הָרִצְפָּה הָפְכָה יָם,

וְהוּא ,

סִירָה קְטַנָּה

שֶׁלָּמְדָה לֹא לְפַחֵד מִן הַגַּלִּים.

 

שָׁנִים עָבְרוּ.

הַיֶּלֶד גָּבַהּ,

וְגַם הַחֲלוֹם גָּבַהּ אִתּוֹ.

הָיוּ בְּקָרִים

שֶׁהַגּוּף כָּאַב,

וְעֲרָבִים

שֶׁהַתִּקְוָה הָיְתָה בָּם דַּקָּה

כְּחוּט שֶׁל אוֹר

מִתַּחַת לְדֶלֶת סְגוּרָה.

 

הָיוּ מוֹרִים שֶׁאָמְרוּ:

“עוֹד.”

וְהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁאָמְרוּ:

“לֹא.”

וְהוּא לָמַד

שֶׁהַמִּלָּה “לֹא”

אֵינָהּ תָּמִיד קִיר.

לִפְעָמִים

הִיא רַק דֶּלֶת

שֶׁטֶּרֶם מָצָאנוּ

אֶת הַיָּדִית שֶׁלָּהּ.

 

פַּעַם נָפַל

בְּאֶמְצַע הָאוּלָם.

לֹא נְפִילָה יָפָה

שֶׁמְּתַרְגְּלִים מוּל מַרְאָה,

אֶלָּא נְפִילָה אֲמִתִּית

כָּזֹאת שֶׁמַּשְׁאִירָה

אֶת הַגּוּף עַל הָאָרֶץ

וְאֶת הַחֲלוֹם תָּלוּי בָּאֲוִיר.

 

הוּא שָׁכַב שָׁם

וְהִקְשִׁיב לַדְּמָמָה.

וּבַדְּמָמָה

שָׁמַע פִּתְאוֹם

אֶת לִבּוֹ.

פְּעִימָה.

וְעוֹד פְּעִימָה.

וְעוֹד אַחַת.

וְהוּא חָשַׁב:

הֲרֵי גַּם הַלֵּב

אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּקַו יָשָׁר.

הוּא רוֹקֵד.

מִתְכַּוֵּץ,

נִפְתָּח,

נוֹפֵל אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ

וְשָׁב וְעוֹלֶה.

 

וְאִם הַלֵּב אֵינוֹ מְוַתֵּר

עַל הַפְּעִימָה הַבָּאָה

מַדּוּעַ שֶׁהוּא יְוַתֵּר?

הוּא הֵנִיחַ כַּף יָד

עַל הָרִצְפָּה הַקָּרָה

וְקָם.

לֹא בְּבַת אַחַת.

תְּחִלָּה עַל בִּרְכָּיו,

אַחַר כָּךְ עַל רֶגֶל אַחַת,

וּלְבַסּוֹף

זָקוּף.

 

וְהָרִצְפָּה

שֶׁרֶגַע קֹדֶם הִכְנִיעָה אוֹתוֹ

נָשְׂאָה אוֹתוֹ שׁוּב.

אָז הוּא הֵבִין:

לֹא נוֹלַדְנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא נִפֹּל.

נוֹלַדְנוּ כְּדֵי לִלְמֹד

אֵיזוֹ תְּנוּעָה

תּוֹלִיד אוֹתָנוּ מֵחָדָשׁ.

 

וּבְלֵיל הַהוֹפָעָה הָרִאשׁוֹנָה

הָאוּלָם הֶחְשִׁיךְ.

אֶלֶף עֵינַיִם

חִכּוּ בַּחֹשֶׁךְ.

הוּא עָמַד מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים

וְשׁוּב הָיָה הַיֶּלֶד

מֵהַחֶדֶר הַקָּטָן,

זֶה שֶׁהָיָה מְנַעֵר אֲבָנִים

מִכִּיסֵי הַלֵּב.

וְאָז

נִדְלַק אוֹר אֶחָד.

רַק אוֹר אֶחָד.

וְהוּא יָצָא אֵלָיו.

 

הַצְּלִיל הָרִאשׁוֹן

נָפַל מִן הַתִּקְרָה

כְּטִיפַּת גֶּשֶׁם.

וְהוּא הֵרִים יָד.

הַצְּלִיל הַשֵּׁנִי

פָּתַח בּוֹ חַלּוֹן.

וְהוּא הֵרִים רֶגֶל.

וּבַצְּלִיל הַשְּׁלִישִׁי

כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם

יֶלֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁיַּאֲמִינוּ בּוֹ.

הָיָה אָדָם

שֶׁמַּאֲמִין בְּעַצְמוֹ.

 

הוּא רָקַד

אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת שֶׁנִּסְגְּרוּ.

רָקַד

אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁפָּצְעוּ.

רָקַד

אֶת הַלֵּילוֹת שֶׁבָּכָה בָּהֶם

בְּלִי שֶׁאִישׁ יֵדַע.

רָקַד אֶת אִמּוֹ,

שֶׁרָאֲתָה כְּנָפַיִם

עוֹד כְּשֶׁהָעוֹלָם רָאָה

רַק רַגְלַיִם.

רָקַד אֶת הַיֶּלֶד שֶׁהָיָה.

וְרָקַד

אֶת הָאָדָם

שֶׁעוֹד יִהְיֶה.

 

וּכְשֶׁזִּינֵּק לָאֲוִויר

לְרֶגַע אֶחָד

הוּא לֹא הָיָה שַׁיָּיךְ לָאָרֶץ.

וְאוּלַי

זֶה כָּל סוֹדָהּ שֶׁל הַתִּקְוָה:

לָדַעַת שֶׁגַּם כְּשֶׁכֹּוחַ הַכֹּבֶד

מַחְזִיר אוֹתָנוּ לְמַטָּה,

תָּמִיד נִשְׁאֶרֶת בָּנוּ

הַיְכֹולֶת

לִקְפֹּץ.

 

הַמּוּזִיקָה נֶאֶלְמָה.

הוּא נָחַת.

וּלְרֶגַע

הָיְתָה דְּמָמָה.

אַחַר כָּךְ

קָם הָאוּלָם עַל רַגְלָיו.

אֲבָל הוּא לֹא שָׁמַע

אֶת מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם.

הוּא שָׁמַע רַק

אֶת הַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁבְּתוֹכוֹ

לוֹחֵשׁ:

יָדַעְתִּי.

וּבַחוּץ

כְּבָר עָלָה הַבֹּקֶר.

הַשֶּׁמֶשׁ טִפְּסָה לְאַט

מֵעַל הַגַּגּוֹת,

וְהָעוֹלָם,

שֶׁפַּעַם בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ

לָלֶכֶת בְּקַו יָשָׁר,

נִרְאָה פִּתְאוֹם

כְּבָמָה אֵין־סוֹפִית.

 

וְאֵי־שָׁם

בְּחֶדֶר קָטָן אַחֵר,

יֶלֶד אַחֵר

עוֹמֵד מוּל מַרְאָה,

מַשְׁמִיעַ מוּזִיקָה בְּלַחַשׁ

וּמְנַסֶּה צַעַד רִאשׁוֹן.

 

הוּא עוֹד אֵינוֹ יוֹדֵעַ

לְאָן יִקַּח אוֹתוֹ הָרִקּוּד.

אֲבָל בְּתוֹךְ חָזֵהוּ

כְּבָר מַתְחִילָה

פְּעִימָה.

וְעוֹד פְּעִימָה.

וְעוֹד אַחַת.

וְכָךְ,

כָּל עוֹד יֵשׁ יֶלֶד

שֶׁמֵּעֵז לְהַקְשִׁיב

לַמּוּזִיקָה שֶׁבְּתוֹכוֹ

הַתִּקְוָה

עוֹד רוֹקֶדֶת.

5.8.26