בְּהַיְלִיגֶן שטאט בְּוִינָה הָעִיר

בְּהַיְלִיגֶן שטאט בְּוִינָה הָעִיר

בְּיוֹם קַיִץ חַם וְשֶׁמֶשׁ בָּהִיר

הוֹדִיעַ כָּרוֹז בְּקוֹל שֶׁל שַׁמָּאָן

כִּי אֵין רַכָּבוֹת וְנִגְמַר לוֹ הַזְּמַן

שֶׁקֶט שֶׁל הָס הֻשְׁלַךְ בַּמָּקוֹם

אֵדִים מִן הַקַּרְקַע וְיֹבֶשׁ שֶׁל חֹם

צִפּוֹר אָז לֹא עָפָה, תִּינוֹק לֹא בָּכָה

רַק שֶׁקֶט שֶׁל אָז וְאִישׁוֹן שֶׁל סְבָכָה

וּלְרֶגַע וּלְפֶתַע יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת

אֶת נִינְוֵה הָעִיר נִצֶּבֶת בְּהוֹד

מִמִּזְרָח לַקַּטָּר הָעוֹמֵד בָּרָצִיף

הַשֶּׁקֶט הַחֹם וְיוֹנָה מֵצִיף

הֵן נִינְוֵה הִיא וִינָה

בְּחִלּוּף אוֹתִיּוֹת

ו-נ' שֶׁל רַחְמָן הִיא

הַסּוֹד לִהְיוֹת

כָּךְ רָאִינוּ בְּוִינָה

בָּעִיר הַקְּדוֹשִׁים

אֶת הַיָּד הָרוֹחֶמֶת

עַל צֵל אֲנָשִׁים

ו-וִינָה ו-יוֹנָה ו-נִינְוֵה

הוּא אַךְ

צֵרוּף אוֹתִיּוֹת

שֶׁנִּגְלָה לִי וְלָךְ