מַעַרְבֹּלֶת חוּשִׁים

מַעַרְבֹּלֶת חוּשִׁים
 

יֵשׁ וּבְתוּרִי אַחַר הַמִּלִּים,

יָדִי הַנְּחוּשָׁה מְסִירָה מַנְעוּלִים,

פּוֹתַחַת לִרְוָחָה אֶת מְגֵרַת הַלֵּב.

חֲבוּיָה בְּתוֹכָהּ, צְנוּעָה אַךְ גּוֹעֶשֶׁת,

מְגֵרַת הַמִּלִּים בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת –

מִמֶּנָּה אֶמְשֶׁה אֶת כֻּלָּן בִּכְאֵב,

רַק לְךָ, אֲהוּבִי, בְּנִיגוּן מִתְקָרֵב.
 

פַּרְפַּרִים רַבִּים רוֹחֲשִׁים סְבִיבִי,

נִקְבָּצִים אֵלַי, מְמַלְּאִים לְבָבִי.

מִבֵּינֵיהֶם בָּחַרְתִּי לִי, בְּהַלְמוּת חָזֶה,

בְּגַעַשׁ הָרוּחַ, בְּרֶגַע כָּזֶה –

אֶת הֲכִי נָכוֹן, הֲכִי צִבְעוֹנִי וּמַתְאִים,

הוֹ, פַּרְפַּרִי הַמָּתוֹק וְהַמַּקְסִים!
 

רוֹצָה לִהְיוֹת פַּרְפַּרָה מוּל אוֹרְךָ,

מְרַפְרֶפֶת בְּרִגְשָׁה עַל גּוּפְךָ, מִסְתּוֹבֶבֶת,

נִצְמֶדֶת, תְּאֵבָה לְהִסָּחֵף בַּסְּעָרָה,

בְּמַעַרְבֹּלֶת חוּשִׁים, רַק אִתְּךָ, בַּבְּעֵרָה.
 

הַאִם לָכְדוּ עֵינֶיךָ, פַּעַם אוֹ יוֹתֵר,

פַּרְפַּרָה יְחֵפָה שֶׁנַּפְשָׁהּ תְּשׁוֹרֵר?

נָעָה וְנָדָה, אֲבוּדָה עַל הַחוֹף,

מְחַפֶּשֶׂת אוֹתְךָ גַּם עָדֵי אֹפֶק וָסוֹף?

בֵּין הַקְּרֵבִים וּפוֹסְעִים עַל הַחוֹל,

רוֹצָה אֶת יָדְךָ הַמּוֹשִׁיעָה מִכֹּל.
 

זוֹ אֲנִי, פַּרְפַּרִי, מְרַחֶפֶת בַּלָּאט,

בְּבֶגֶד יָם – אַךְ עֵירֻמָּה מוּלְךָ אַט,

כְּמוֹ חָוָּה בַּגָּן, וְלֹא אֶתְבּוֹשֵׁשׁ,

מְחַפֶּשֶׂת אוֹתְךָ, נִשְׂרֶפֶת בָּאֵשׁ.

חוֹשֶׁקֶת אָבִיב וְעַלִּיצוּת שֶׁל חֵרוּת,

הִתְמַסְּרוּת מֻחְלֶטֶת, שִׁעְבּוּד וּדְבֵקוּת.
 

אָז אָנָּא, הַקֵּף אוֹתִי, אֱחֹז בִּי עַז,

הַתְקֵף אֶת כֻּלִּי בְּסוֹדְךָ הַנִּפְלָז!

אֲכַבֶּה אֶת הָאוֹר הַדָּלוּחַ, הַקַּיָּם,

הַמּוֹרִיד אֶל קַרְקַע הַמְּצִיאוּת וְהַיָּם.

אֶפְרַח כָּאָבִיב, אַחֲרֶיךָ אֵלֵךְ,

בִּדְמָעוֹת שֶׁל עֶצֶב אוֹ שִׂמְחָה בְּהֵיכָלְךָ.
 

אֶרְעַב לְךָ, אֶצְמָא, עַד כְּלוֹת הַנְּשָׁמָה,

וְאַתָּה – בּוֹא אֵלַי, בְּתַאֲוָה חֲמִימָה!

אֱזֹר נָא תְּשׁוּקָה כִּתְשׁוּקָתִי הַלּוֹהֶטֶת,

שַׁחְרֵר פַּרְפַּר מַעֲצוֹרָיו, אֲנִי מִתְמוֹטֶטֶת.

אַזֵן אֶת גּוּפִי, אַזֵן אֶת נַפְשִׁי,

תַּחְתֶּיךָ אֲפַרְפֵּר, זֶהוּ חָפְשִׁי.
 

בְּזַעֲזוּעַ מָתוֹק, עַד עִלָּפוֹן וְסִמּוּם,

אָז אֵדַע כִּי אוּזַנְתִּי, וְהִגַּעְנוּ עַד רוּם.

כִּי הֶאֱזַנְתָּ לְקולִי, לְכָל מָה שֶׁאֲנִי,

בָּאָה מְנוּחָה אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקַּי, עֶדְנִי.

כָּל כָּךְ עָרַגְתִּי אֵלֶיךָ,

הַסַּעֲרָה כְּבָר שָׁכְכָה –

מִתְעַטֶּפֶת בְּרוֹךְ, רַק בְּתוֹךְ אוֹרְךָ.

~

יֵשׁ רְגָעִים שֶׁבָּהֶם הַמְּצִיאוּת מְשִׁילָה מֵעַצְמָהּ אֶת קְלִפַּת הַחֹרֶף, וּמְגֵרָה סוֹדִית בַּלֵּב נִפְתַּחַת לִרְוָחָה כְּמוֹ פֶּרַח הַבָּר הַנִּפְרָשׂ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ. זוֹהִי חֲגִיגָה שֶׁל הַחַיִּים עַצְמָם, שֶׁבָּהּ הָאֲדָמָה מִתְכַּסָּה בְּמַרְבַד צְבָעִים מַזְהִיבִים וּמַאֲדִימִים, וְכָל מִלָּה נִבְחֶרֶת כְּמוֹ צִיץ רַעֲנָן בְּגַן הָאַהָבָה. הָאֲוִיר מִתְמַלֵּא לְפֶתַע בְּרַחַשׁ מָתוֹק שֶׁל כַּנְפֵי פַּרְפָּרִים, הָרוֹקְדִים בְּמָחוֹל קְבוּצָתִי מֵעַל שִׁבְעַת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת שֶׁל הַפְּרִיחָה. מִתּוֹךְ הַשֶּׁפַע הָאָבִיבִי הַזֶּה, הַמְּמַלֵּא אֶת הֶחָזֶה בְּהַלְמוּת חַיּוּת חַמָּה, נוֹלֶדֶת הַבְּחִירָה הַבְּרוּרָה לִנְשֹׁם אֶת הָעוֹלָם בִּמְלֹא הַחוּשִׁים. זוֹהִי הַזְמָנָה לְרַפְרֵף יַחַד מוּל הָאוֹר הַגָּדוֹל, לְהִצָּמֵד אֶל הַחֹם הַמֵּזִין וּלְהִסָּחֵף אֶל תּוֹךְ סְעָרָה מְבֹרֶכֶת שֶׁל צְמִיחָה, שֶׁאֵין בָּהּ שֶׁמֶץ שֶׁל בְּדִידוּת. כְּשֶׁמְּכַבִּים אֶת אוֹר הַשִּׁגְרָה הַדָּלוּחַ, מִתְגַּלֶּה הַזֹּהַר הָאֲמִתִּי שֶׁל הַטֶּבַע – יָרֹק, תּוֹסֵס וְחָפְשִׁי – שֶׁבּוֹ הָרָעָב וְהַצָּמָא הֵם רַק הַשְׁתּוֹקְקוּת לְעוֹד מִן הַיֹּפִי הַלּוֹהֵט הַזֶּה, הַמֵּבִיא אִזּוּן מֻשְׁלָם לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ.
~
~