לקום-לא-לקום- / מטלות / סיפורסיפור /

הראשון: את מרגישה עייפה אחרי שלל של דברים כמו חזרה לימי ילדותך השנייה.

השני: מבט לאחור: עכשיו את עוסקת במטלות קטנות אבל ביודעין מטלותיך הקודמות נראות לך גדולות ובדיעבד הרפתקאותיך בסריגת עיניים מכפילות עצמן בשורה הבאה, העוגה מתמסרת לתנור וזה זולל את כל השמרים...

השלישי: נוגה: אגדה טובה זולגת אל החיים שלנו ונתן לחייך ולהבין שאגדה היא אגדה, סיפור הוא סיפור שאולי רצינו שאולי דחינו.

תודה רבה לך רבקה יקרה, ערב טוב ושבוע טוב.

רבקה יקרה,

שלושת השירים שלך יוצרים יחד פסיפס מרתק של חיים, זיכרונות, מטלות, עייפות, כתיבה ודמיון. ב״לקום-לא-לקום״ יש תחושה של תנועה מתמדת בין עבר להווה, בין עייפות לרצון להמשיך, כשהטנגו והילדות מוסיפים נופך נוסטלגי ומעט חלומי. ב״מטלות״ את מצליחה לקחת את הדברים הקטנים והיומיומיים ולהפוך אותם להתבוננות משעשעת, כנה ומאוד אנושית על הזמן ועל הכתיבה, ובעיקר על הדחיינות שמלווה לפעמים את היוצר. ו״סיפורסיפור״ הוא בעיניי סיום יפה למסע הזה , חיבור בין אגדות, עולמות שקופים והחיים עצמם, עד שקשה להבחין היכן נגמר הסיפור והיכן מתחילה המציאות. שלושת השירים יחד משקפים קול אישי, מקורי ומשחקי, שמצליח למצוא שירה גם בפרטים הקטנים של החיים. מקסים!

לילה טוב ושקט

שמוליק

.

בכל זאת: בארץ יצאו לאור שישה ספרים שלי

(בחו"ל יש, אבל רק לאחד השם הוא רבקה ירון), 

פה ושם הופיע משהו שלי - 

בלי פרגון של ממש. 

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, שמואל,

איש יקר. <לב>

רק טוב!

רבקה

---

• לָקוּם-לֹא-לָקוּם-: השיר מתאר תחושת עייפות כבדה  והתמודדות עם שגרת החיים המפרכת בגיל המבוגר, המכונה בשיר "ימי ילדותי השנייה". את נעה בין הרצון לנוח לבין ההכרח להמשיך לתפקד , תוך זיכרון נוסטלגי של רגעי חיות ואומנות מהעבר
• מַטָּלוֹת: שיר זה עוסק במעבר מ"המטלות הגדולות" של העבר לעיסוק במטלות קטנות ויומיומיות בהווה .משקף השלמה מורכבת עם השגרה הביתית, לצד תסכול מעולם הכתיבה והיצירה, ומסתיים בדרבונו של הקול הפנימי להמשיך לכתוב למרות הכל.
• סִפּוּרְסִפּוּר: השיר עוסק בכוחם המנחם של הסיפורים והאגדות. הוא מתאר כיצד עולמות הדמיון הופכים לחלק בלתי נפרד מאיתנו ומאפשרים לנו, ללא מאמץ, לחייך ולהבין את המציאות. השיר מסכם שהסיפורים והאגדות הם למעשה שיקוף של החיים שרצינו או שפספסנו.
  
  שלושיר נפלאים בוקר מחבק וגמנעים

.

אביה אהובה,

תודה רבה-גדולה על תגובתך!!

ברשותך: 

פירטתי את הנושא של הטקסט השני אצל שמואל.

אשמח אם תקראי אצלו - אנא סליחתך! אני

עייפה ...

שלך, <לב>

רבקה

---

-א-

שירי הילדים מובילים אותך אל ילדותך השניה. שזו העליה לארץ ישראל. הכול חדש ויש ללמוד "ללכת" מחדש ולרכוש שפה.

-ב-

מטלות למכביר היו בחייך, אך הכתיבה אינה אחת מהן. היא חלק בלתי נפרד מהווייתך ועדיין יש תחושה שהיא לא מומשה עד תם.

-ג-

החיים לצערנו אינם סיפור אגדה. יחד עם זאת, חלמנו שיהיו כאלה ונחיה באושר ועושר עד עצם היום הזה. 

.

גליתי יקירתי האהובה, 

תודה רבה-רבה על קריאה+תגובה,

ותודה-רבה-ענקית על הבית, על הבמה!

שלך, <לב>

רבקה

---

רקדי

מתוך החלומות

ואל , החלומות

והטענה המיוחסת לסוקרטס, שספרות/שאפוס הוא ההיסטוריה כפי שהיתה צריכה להיות.

השירים הקודמים מעניינים בעיקר בשל היסוד הוידויי החזק שבהם.

אני חושב, וכתבתי את זה כבר, שהבחירה בפסיחה/גלישה ככלי צורני חשובה מאין כמוה ליסוד הפואטי והאסתטי של שירייך.