סְּלִיחוֹת! סְְּלִיחוֹוֹוֹת!
סְפָרַדִּים מַתְחִילִים לוֹמַר סְלִיחוֹת, כְּבָר בְּיוֹם א' הַקָּרוֹב
סְּלִיחוֹת!! סְּלִיחוֹת!! עִם "סָמֶךְ" מֻדְגֶּשֶׁת וּבְ"שְׁוָא נָע", וּמַאֲרִיךְ בְּמִלָּה סְלִיחוֹת. "הַשְּׁנִיָּה".
כָּךְ הָיָה מַרְעִים בְּקוֹלוֹ מוֹאִיז הַשַּׁמָּשׁ, כְּמִנְהָגוֹ מִדֵּי בֹּקֶר מִמָּחֳרָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל.
בְּשָׁעָה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר, בְּעוֹד מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נָמִים אֶת שְׁנָתָם, מִתְיַצֵּב הָיָה מוֹאִיז בְּפֶתַח בֵּיתֵנוּ, אוֹחֵז בְּרַגְלוֹ שֶׁל מַקֵּל הַהֲלִיכָה שֶׁלּוֹ, וְנוֹקֵשׁ שָׁלוֹשׁ נְקִישׁוֹת קְצוּבוֹת עַל דֶּלֶת הַבַּרְזֶל שֶׁלָּנוּ.
"חָכָם שָׁלוֹם, חָכָם שָׁלוֹם"!, וּבְטֶרֶם הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִקְרֹא "חֲכַם שָׁלוֹם" בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, נִשְׁמַע קִרְקוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ, וְאָבִי הָיָה מִתְלַוֶּה אֵלָיו, אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת "תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל", בְּמוֹרְדוֹת רְחוֹב הַנְּבִיאִים בִּירוּשָׁלַיִם.
בְּדַרְכָּם הָיוּ עוֹצְרִים בְּפֶתַח בֵּיתָם שֶׁל מִתְפַּלְּלִים נוֹסָפִים – עֶזְרָא הַחֲלָבִי (מֵאֲרַם צוֹבָא), יְהוּדָה חֲתוּכָה "הַקָּטָן", וְעוֹד אֲחֵרִים. מְלַקְּטִים אוֹתָם זֶה אַחַר-זֶה, כְּלַקֵּט בֵּיצִים עֲזוּבוֹת, עַד שֶׁשָּׁלְמוּ עֲשָׂרָה מִתְפַּלְּלִים.
אַחַת לְכַמָּה יָמִים, הָיָה שׁוֹאֵל אֶת אָבִי – בְּקוֹל רָם, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנִי אֶשְׁמַע – "וּמָה עִם אַבְרִי?
אֵין הוּא רוֹצֶה לָבוֹא לִסְלִיחוֹת"? "וְכִי אֵין לוֹ עֲווֹנוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם?
אָבִי לֹא טָרַח מֵעוֹלָם לַעֲנוֹת לוֹ עַל הַשְּׁאֵלָה הַנִּצְחִית הַזּוֹ - וְטַעְמוֹ עִמּוֹ.
אוּלָם מִפְּאַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָבִי, עָנִיתִי גַּם-עָנִיתִי.
הִמְתַּנְתִּי לִשְׁעַת כֹּשֶׁר וּכְשֶׁנִּשְׁמְעָה הַשְּׁאֵלָה "וּמָה עִם אַבְרִי", יָצָא כָּל קִצְפִּי עַל מוֹאִיז הַשֶּׁמֶשׁ,
אָזַרְתִּי כְּגֶבֶר חֲלָצַי, וְכָךְ עָנִיתִי לוֹ: "חָכָם מוֹאִיז!, מַה פִּשְׁעִי מַה חָטָאתִּי, כִּי דָּלַקְתָּ אַחֲרֵי?
הֵן נַעַר קָטֹן אָנֹכִי, בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים, בְּדֹחַק, וּמָה לִי וְלִסְלִיחוֹת?"
מוֹאִיז נִבְעַת מְעַט, אַךְ הִתְעַשֵּׁת בִּמְהֵרָה, וְהִרְעִים בְּקוֹלוֹ: "אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ עֲווֹנוֹת" אָמַר. וְהִמְשִׁיךְ: "אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, עֲווֹנוֹת גְּדוֹלִים, אֲנָשִׁים "קְטַנִּים" עֲווֹנוֹת "קְטַנִּים", כַּאֲשֶׁר הוּא מַטְעִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּנִקּוּד הַשְּׁוָא כִּמְעַט כְּמוֹ " צֵירֶה".
עָנִיתִי לוֹ מִינָהּ וּבֵהּ, שֶׁאִם יֵשׁ לִי עֲווֹנוֹת קְטַנִּים, אָבוֹא לִסְלִיחוֹת "קְטַנּוֹת".
"בָּרוּךְ תִּהְיֶה" עָנָה מוֹאִיז, "גַּם זוֹ לְטוֹבָה".
וְכָךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר מוֹאִיז הָיָה נוֹקֵשׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתֵנוּ הָיָה קוֹרֵא פַּעַם אַחַת "חָכָם שָׁלוֹם" וּלְאַחֲרֶיהָ, "אַבְרִי, אַבְרִי!" מִיָּד הָיָה נִשְׁמָע קִרְקוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ בַּדֶּלֶת וְהָיִיתִי מִצְטָרֵף לְאַבָּא וּלְמוּאִיז לַאֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת.
