אהבתי-אוהב-אוהַב-

רבקה יקרה,

שיר עוצמתי ומטלטל, שמפרק את הפועל „לאהוב” ומעמיד מולו את „לשנוא” ככוח הרסני שאין לו סוף. עוצמתי במיוחד  המתח בין האהבה לחיים לבין השנאה המולידה שכול ומוות. כתיבה חדה, חושנית ועמוקה, שמותירה הד רב הרבה אחרי הקריאה.

לילה טוב ושקט

שמוליק

שירך מציג את השנאה לא כהיפוך מרוחק של האהבה, אלא כתמונת מראה עוצמתית, יצרית ואקסטטית שלה, שמזינה את התרבות ואת החיים עצמם.

כתיבה חזקה נפלאה לך - בוקר מחבק

את הטיות הפועל א.ה.ב אנו מכירים היטב, לא שתנו ליבנו לפועל ש.נ.א. ובכלל לשנאה המלהטת. מטלטל השיר הזה. 

נוגה: על החיים ועל המוות אין לשים קץ לאקסטזה המניבה שירת שכול מתרעדת שירי פאר לתהילת עולם ואינסוף הספדים למוכי השנאה אהובת חיינו. תודה רבה לך רבקה יקרה, יום טוב ומיטיב.

אהבתי את הקצב והמקצב 

הא בהא תליא.

אין אהבה בלי שנאה ואין שנאה בלי אהבה.

אנחנו אוהבתים לשנוא ומעידים על כך כל שירי השכול, ההספדים על המוות.

זה כל כך מטלטל.

שנוא עלי לכתוב על שנאה...

שיר המראה עד כמה שנאה ואהבה שזורות זו בזו-כשהשנאה משקפת את עצמת האהבה-בלהט, בעומק ובתהום אליה היא מגיעה.