ממריאים

למרות שממריאים במטוס כבר בחלקים רוצים להיות שקטים שלא תקועים במטוס, לא חשוב לאן ולמה טסים העיקר זה שממריאים ונמלטים. תודה רבה לך צביקה היקר, שבוע טוב.

צביקה יקר,

שיר חזק ומטריד, שמצליח להפוך את המילה "ממריאים" למטאפורה חדה כל כך למציאות שלנו. יש כאן המראה בלי לדעת לאן, בחלונות סגורים ובדלתות נעולות, כשהשליטה בידיהם של הנהגים והמנהיגים , ואנחנו הנוסעים, מפקידים בידיהם את גורלנו.

מרגש במיוחד  המתח שבין "לא חשוב לאן טסים ולמה" לבין המילה האחרונה – "נמלטים." דווקא היא חושפת את עומק השיר: זו אינה המראה של חופש, אלא ניסיון להימלט ממציאות שאיבדה כיוון.

שיר מעורר מחשבה, צביקה, ובעיקר תחושת אי־נחת שממשיכה להדהד גם אחרי שמסיימים לקרוא. 

שבוע טוב ושקט

שמוליק

זה לא רק המטוס שאתה צריך לסמוך על הטייס, אלה גם החיים שלנו פה במדינה-מישהו אחר אוחז בהגאים. 

מחד גיסא - אתן לטייסים לקבוע מסלול מילוט, מצד שני אם הם הסיבה לרצון להימלט?

.

ברשותך, אריק:

אין סתירה. אנא, קרא את תגובתי. 

רבקה

---

.

כבר הרבה שנים בהמראה = 

כבר הרבה שנים נמלטים = 

כבר לא חשוב מי בהגה ...

נורא. המרירות המהולה בציניות - וואו.  

תודה רבה על המכה בבטן, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

מעגל סגור