היום כולם כותבים שירה

יש וגעגוע נושר מאתנו,  

עירומים אנו נותרים

ומתכסים במילם לא לנו.

היום כולם כותבים שירה,
כותב הדייג לדג המפרפר
מחוץ למימיו
מחוץ לחייו-
שירת הקרס והפיתיון.

הוי המשוררים, המשוררים.

כותב החייל למציאות מתעתעת

מחוץ לזמנו

מעבר לכוחותיו

שירת הדם והאדמה.

והלא החיל, לא דג הוא,
לא דייג,
אדם.

וכל המילים האלה, הנכתבות,
לא מספיקות לכסות אותנו מפני צינת

המילה הצרובה, המעוקרת 
ששמה אותנו מחוץ לעצמנו
הרחק מעבר לאמת.

והלא כולנו חייליו של האושר,
דייגים של אהבה.
לו רק היו כבר שולחים אותנו
למלחמה אחרת.

הוי שתיקת המשוררים, המשוררים.