לב לא מסתכן / השראה בעקבות שירו של אברהם אוחנה ומותר האדם

התלבטות הפנימית והקשה בין הרצון לפרוק את הכאב ולומר את האמת בפרצוף, לבין הבחירה בזהירות ובאיפוק למען השקט הנפשי.

בוקר מואר

דני היקר,
שירך נוגע בדיוק במקום האנושי והרגיש שבו הלב מבקש לומר, לעשות, להגיב  אך הפחד מן התוצאות עוצר אותו ברגע האחרון. יש בשיר התלבטות כנה בין האומץ להיות נאמן לעצמנו לבין הרצון להימנע מעימותים וממלחמות מיותרות.

מרגש במיוחד  הסיום, שבו למרות הכאב הגדול אתה בוחר בפיוס עם עצמך ובאי־הסתכנות. לפעמים דווקא הידיעה מתי לשתוק, מתי לוותר ומתי לא להיגרר למלחמה – היא ביטוי של כוח ושל חוכמה.
שיר אנושי, מפוכח ונוגע. 

יום טוב ושקט

שמוליק

שיהיה רק אהבה בליבנו 

מתוך הרעיון הנפלא שכתבת, אכן השתיקה שווה זהב.

לעולם אין אנו יודעים לאן יובילו המילים, והאם היה שווה לומר אותן.

אהבתי מאוד.

תודה דני היקר.

דברים רבים גורמים לך להגיב במהלך היממה, אך אתה בורר את תגובותיך בעיקר כדי לא לפגוע בך בעצמך.  

כל המילים ואימת המעשים!

עלית על נקודת המרכז. 

זכאי הלב למעט נחת

.

... כי אין לנו ברירה, למען עצמנו. 

תודה רבה-רבה על שירך ורק טוב לך, 

דני אהוב. <לב>

רבקה

---