חנות ספרים קטנה

מבטא משאלה: הלוואי והייתה לך חנות ספרים קטנה והיתה מתתנה אהבה עם מילים ושורות ואולי זה יקרה כשהגשם יחזור. תודה רבה לך יצחק היקר, ערב טוב.

יצחק היקר, שיר קטן ומקסים שמחזיק בתוכו חלום גדול. 
החיבור בין ספרים, אהבה ואושר יוצר תמונה של מקום שהוא הרבה מעבר לחנות , פינה של לב, מילים ואנשים.
והשורה האחרונה, „אולי כשהגשם יחזור”, משאירה טעם של תקווה ושל חלום שעוד מחכה להתגשם.
הלוואי שתיפתח לך חנות הספרים הקטנה הזאת, ותהיה מלאה באנשים, בספרים ובאהבה. 

יום טוב ושקט

שמוליק

שיר מופלא ונוגע ללב

יצחק לא רצה בחברת בני אדם, הוא נשאר בקרבת ההר וחי לצד בעלי חיים, צמחים, וכלי נגינה, הוא בחר לכתוב שירים ולנגן

״ואדם אין לעבוד את האדמה״,

אדם הוא משה 

ואילו האדמה זו השכינה

ו״שכינה״ גימטריה ״שפה״ lip, language

ש - גימטריה ״רוח אלהים״ 300, ו"פה" פירושו כאן כמקום, mouth פה לדבר

ואדם אין (משה = השם), אין (מילים ושמות) לעבד בהן את השפה

כלומר אין יחסי גומלין בין האדם לשפה, לשכינה, ואם אין איך ירד גשם, כי גשם הוא צרוף של גש-שם תוצר של קשר

שנה טובה ליצחק

לקרוא את "גשם" כגוף [למשל, בעברית הגשים - כלומר הפך ליש, לממשי מטרה, יעד, חלום], וכך השיר מקבל איזו תפנית חזקה.

נפש המשורר היא הדוברת כאן בחיבה ובערגה גדולה למילה הכתובה, עד כדי שהוא מתנה אהבה עם מילים ושורות. נפש המשורר שבו עדיין מפליגה בחלומות שיתממש ויתגשם זה החלום, וכך נותרת התקווה ומהדהדת הלאה ואולי אף מעודדת את נפשו. לא אבדה תקוותנו! 

ואולי כהגשם יבוא יצמחו גם פטריות ואלך לקטוף אטייל לי בין עלים נושרים ועצים ירוקי עד החלזונות יארחו לי חברה . ואז אולי תהיה לי חנות והמילה הכתובה לא תשכח וארוויח מנת חלקי בעולם זה .