תמיד אומרים שלאנשים עוברים כל החיים לנגד עינהם כמה רגעים לפני מותם.
אלה שכבר מתו לא יוכלו להעיד
אבל זה קצת מזכיר את השאלה: האם כשעץ נופל ביער ואין שומע , האם הוא משמיע קול?
ואני חשבתי מה היה קורה אם הייתי ניתקל בסיטואציה בה היה מכוון אקדח לראשי.
האם אתקף פחד? אתקף חרדה? או שפשוט אסתכל על הקנה באדישות
ואשדר חוסר איכפתיות לגבי מותי. הדבר היה בטח מוריד את המוטיבציה למאיים
כמו מחכה למוות. פשוט שיעמום
לא קורה דבר.
אתה מתגרה במוות" כך "
היא אמרה כשבמיצחי פעור חתך לא קטן
"זה רק ספורט"
עניתי
אני חשבתי שלחיות בפחד
מהמוות זה לא ממש לחיות
אם אין אהבה זה לא כל כך נורא להלחם
להתקטש בלי סיבה
להסתכן,
לחוש את הסכנה
המועדון רועש וממש לא בא לי לרקוד
, הפאב מלא עשן ולא שומעים כלום
חוץ ממוזיקה שאת חלקה אני כבר לא מכיר
הרחוב מוכר ושיגרתי
הבחורות יפות
כל מישפט שאגיד יישמע נדוש
עלי לההפך למלכודת בעצמי
ישנם אריות
ישנם ינשופים
ויש בני אדם
הם לרוב מכינים מלכודות
ויש גם עכברים
אבל היכן הם זוגות האוהבים?
כל החלומות, כל התקוות,
הכל יעלם ברגע אחד של כאב או סתם הרדמות
אני חושב על האיש עם האקדח
והרבה פעמים זו גם אישה
מדמיין עצמי לפתע על
אוטובוס עמוס תיירים
בקצה השני של העולם
מחובק עם אחת שהכרתי
רוצה לשמוט הכל ולעזוב הכל
וליפול על מיטה רכה רכה ולבנה
שמיכות פוך עבות וצחות כמו שלג
מזרון קפיצי ויוקרתי יישא את גופי
אני רואה אותה וממהר לעבור לצד השני
"תיזהר" היא אומרת
כאילו שבאמת איכפת לה ממני.
היא פשוט לא רוצה לראות אדם נהרג
זה לא יפה כל הדם הזה,
החבטה של המכונית,והידיעה שאולי זה בגללה.
חבר אומר לי תיזהר
מושך אותי חזרה למדרכה
אופנוע חולף בסערה
לרגע באמת נבהלתי
בגלל שלא שמתי לב
מה קורה לי?
"שכחת את העודף"
היא אומרת
"שכחת את הכטיס אשראי"
שכחת את הטוסטר דולק שוב
יש דבר שאתה לא מבשל בו?
"ואת הראש לא שכחת? במיקרה"
המורה שואלת
את אחד התלמידים
עלי היא לא נפלה במיקרה היום
אם הייתי שואב מים מהבאר,
או שהייתי מלקט פירות, על אי בודד
אולי אז הייתי מעריך את החיים
אם הייתי מקבל כל יום חסד וכך זוכה לנשום אולי אז
אבל מה יש בחיים כשאין כלום
אם ביאליק היה חי יום אחד נוסף...
אולי היה מוצא את אהבתו
עניין של מזל
לפעמים זה ניראה.
פשוט רק מזל.
אוייש
די עם הפילוסופיה הכבדה הזאת!
די עם הסופרים הלאומיים האלה,
די עם האקדחים ברקות
והשקרים
והפחדים
!!!די די די
אצא לי אל הרחוב. אסתכל בכוכבים
אנשום את האויר
אוציא כסף מהבנק ואגשים חלום ילדות
אלך לי צפונה לעבר לבנון
אערים על החיילים
אחצה את הגבול.
אתחזה לערבי
אחצה את המדינה ברגל.
אחצה את לבנון,
וכך אעבור ממדינה למדינה
ברגל, כי זה כל הכיף.
אחווה הרפתקאות ואחוש סכנה תמידית
אין סיכוי שלא אחוש בעוצמת החיים.
אדרנלין על בסיס יומי קבוע.
.
כניראה אהפוך למומחה לענייני ערים בעולם
,מעברי גבולות והשרדות שטח
, אצוד ארנבות, ואזהר שלא יצודו אותי
או לאמסטרדם
כניראה ייגמר לי
הכסף ואאלץ לשטוף כלים במסעדות או
לנגן ברחובות עם גיטרה שאשיג
אולי אז תהיה משמעות לחיי
ואם זה לא מספיק...
תמיד אפשר להגיע איכשהו לאחד הקטבים
, הצפוני או הדרומי . מטוס ספינה או סתם בשחייה
ואז אני אחכה שם שהכל יייגמר
אתעדכן כל יום באיזה אינטרנט קפה
של אסקימואי לגבי המיזרח התיכון
ואראה אם לא חיסלו פה אחד את השני
איראן זרקה על ישראל אטום
וישראל זרקה בחזרה לפני שהושמדה
וארה"ב הברית התפוררה
לאחר שתתרחש מלחמת הגוג והמגוג
אני אשב לי בקוטב
כשחור פעור בשיכבת השלג
אוכל את בשרו של הדג ששליתי משם
אזכר במדינה שהייתה לי, ובארצות הברית המופלאה
ימי הגראנג' והסבנטיז ושנות האלפיים העליזות
ואלפי המסיבות שאליהן לא הוזמנתי
ואדע שעכשיו כל עמדות הדי ג'ייז הפכו לאפר ואבק
ולצערי הרב גם כל נשות תל אביב
ושאר הערים.
כולל ניו יורק
וטהראן
אזכר גם
באותם הימים של השיעמום הנורא
ברחובות תל אביב כשחשבתי
על אקדחים ברקות לצורך
התעוררות רוחנית ומשוררים לאומיים
אני אחלוק את הדג הצלוי באש
עם אישתי
ונלך ביחד לאיגלו
לפני שארדם בעודי
מחבק אותה בקור הקוטבי
אני אזכר בימים אחרים
ימים שבהם יכולנו לרוץ המון
אבל עכשיו הקרח כבר נמס
ואין כבר מרחבים. החור הזה באוזון...
ועוד מעט נאלץ אני אישתי וילדי
לעלות על היאכטה בחזרה לארץ האדמה.
נסתכל בבניינים החרבים
בגופות המתפוררות
וניראה קבוצות קטנות של אנשים שנילחמות
על כל פיסה של אוכל
.יש להם יכולת מופלאה להשיג מזון
והם אינם חפצים לארח את אישתי ואת ילדי
אין שום כסף
לסחור בו.
מהיכן משיגי המזון יקנו מזון
כאן הכל עובד בחומר תן וקח.
אין צ'קים לא מזומן ולא אשראי
בלית ברירה אאלץ לנצל את ידיעותי
בענייני מדע ופילוסופיה
שהן רבות משל האדם הממוצע
אצטט את דיברי החכמים שאני יודע
ואומר כי הם שלי ורק שלי
והם יחשבו שאני חכם באדם ונישגב מהם
לא אכחיש גם קשר ישיר עם אלוהים
לא נותרו הרבה אנשים בעולם
ולמזלי מי שנותר לא היה משכיל במיוחד
אומר להם כי אני דוקטור
ואקווה שהזקן שגידלתי ישווה לי מראה מכובד.
אספר להם מעשיות על אלוהים
ועל חטאים שונים ומשונים שקשורים
באי מתן מזון לאנשים קדושים עם זקן כמוני
כאשר ינסו להתמרד
אתפוס את הדומיננטי שבהם
ואתפלמס איתו בנוכחות כולם
במקביל אבצע גם להטוטים
שאורי גלר לימד אותי לפני שניפטר
באחוזתו
כך אף אחד לא ימרה את פי.
לי ואישתי יהיה בית
ואלוהים ייתן ויבטיח את זרעי לעולמי עד
בני יקראו היכטאים
בעוד כאלפיים שנה
לא יהיה יכטאי אחד שיעז לחלוק
על אותם דברים שאמרתי
באחד הערבים כשהייתי שיכור
וויליאם יד ימיני המסור
רשם בחרדה בספר הקודש שיועבר מדור לדור
2029
לא שוכח
