נופים רחוקים של געגוע-אסנת אלון

חַיִּים נִנְעָרִים כַּחֲבַצָּלוֹת חוֹף

מְעִירוֹת טִלְלֵיהֶן מְנוֹפִים

רְחוֹקִים שֶׁל גַּעְגּוּעַ.

יָמִים חוֹלְפִים,אוֹבְדִים

בְּמָסַךְ זִכְרוֹנוֹת.

קָטַפְתִּי עוֹלְלוֹת חַיִּים

לְהַבְרִיא תָּאִים יְשֵׁנִים

שְׁנַת יְשָׁרִים.

מָצָאתִי הֲוָיוֹת שׁוֹקְקוֹת

נוֹגְעוֹת בְּמַהוּיוֹת עֲמֻקּוֹת

שֶׁל קִיּוּם וְשִׂמְחָה בִּי אוֹמֶרֶת

תּוֹדָה ,שֶׁזָּרַקְתִּי זִכְרוֹנוֹת קָשִׁים 

לְמִכְמֹנֶת מָוֶת אֲרֻכָּה.