חוה

היה לה קשהב מאד זה בטוח

אילה יקרה,

קראתי את שירך והרגשתי שיש בו הרבה מעבר לסיפור המקראי של חוה ואדם. את לוקחת את הגירוש מגן העדן ומחברת אותו אל המציאות האנושית שמלווה אותנו מאז : קנאה, העדפה, אפליה, אובדן והמחיר הכבד שמשפחה עלולה לשלם.

מרגש במיוחד  המשחק הלשוני בין „חוויה”, „הוויה” ו„חוה” , חיבור שמעניק לשיר רובד רעיוני ומעניין. השאלה המסיימת, „ואת חוה, איך חיית עם האבידה?”, נוגעת מאוד בלב, משום שהיא מחזירה אותנו אל האם, אל הכאב שאחרי האסון ואל השאלה שאין עליה תשובה פשוטה.

שיר שמביט בסיפור הקדום בעיניים עכשוויות ומעלה שאלות על האחריות שלנו כהורים וכבני אדם.
כתיבה נוגעת ומעוררת מחשבה. 

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

קנאה מובילה למעשים קיצוניים. ואת נוגעת בסיפור קין והבל ובקנאת אחים נוראה.