לכל אחד יש

לכל אחת יש את ה=קלארק גייבל שלה

וכל מה שכתבת, אודי ידידי, חל גם על חלומותיה.

אכן, המבט המעורפל שלה, התשוקה הניבטת ממנו. אווה גרדנר המיוחדת. ועצם העובדה שהיו לה יחסים עם המינגווי-שהיה אחד הסופרים האהובים עלי בנעוריי - מעניק לה עוד כמה נקודות זכות.  

הסיום הופך את "האכזבה" את "אידיאל היופי הלא מושג" לאשלייתי עוד יותר בכך שהם רק השתקפות במראה, של אדם אחד.

ברור שהשיר מבקש מאיתנו לברר את המתח בין "כל אחד" לבין "נהג האוטובוס" היחיד, הספציפי, ומכאן קפיצה זריזה לשאלות של "אחד" הרואה מול האחרים העיוורים .