.

ברשותך, אלפי:

בשירך אני קוראת שני חלקים.

הראשון, בשלושת הבתים הראשונים. 

יש בהם תיאור של אירופה המיתית מהולה

בתיאור החיים בבתים אירופאיים. 

ציורים, פסלים (ציירים רבים, בעיקר, על פי

זכרוני) והדיוק והחומרה היקיים המפורסמים.

בחלק השני - שני הבתים האחרונים - הדובר.ת

בשיר יוצא.ת מביתו.הּ על אופניים + רכוב.ה על

דבשת גמל (האופניים = אירופה; הגמל =

מדבריות אפריקה, אסיה) - 

ומגיע.ה לחוף האגן התיכון באווירה קצת

תנ"כית-עתיקה-רומנטית, אל החרות, אל

החופש. (!!!)

ושוב, ברשותך: 

לקריאתי, להבנָתי, השיר מעלה חיפוש +

קבלה של זהוּת + הזדהוּת בין שני צדיהם. 

תודה רבה על השיר, אלפי יקרה. <לב>

(אנא סליחתך אם הרחקתי לכת.)

רבקה

---

שיר ניגודים חמוד ומעלה זכרונות: מבית הסבים והסבתות המקובע והמרובע, לבית הארצישראלי החם, הפתוח ושטוף השמש. אור מול חושך
האוזן המוזיקאלית שלי ממש מבקשת להחליף את המילה האחרונה! מ״באתי״ ל״הגעתי״, שמשקלה מתחרז טוב יותר עם המילה האחרונה בשורה שמעליה. אבל זו רק האוזן שלי, ואולי היא קצת כבדה בימים אלה. רק הצעה!

השיר הוא שלך ואם את שומעת ״הגעתי״, אז כך הוא.

תודה על הכל ושנה טובה!

מאיזו חופשה נהדרת אתה נהנה עתה. טיול באירופה, מוזיאונים, צינה באוויר כבר סתיו. יכולתי לחוות יחד אתך את האווירה והחוויה.  

סבתא אירופה, היא אותה פרה שבעל זוס, "אבי האלים", אך היא גם אותה יהדות מתנשאת שונאת ה-איסטיודען, שחיקתה תרבות בורגנית, שעצמה חיקתה תרבות של המעמד השליט.

שלושה בתים הוקדשו לתיאור אותו עבר מפונטז, שניסתה העלייה הייקית ליצור גם "בחופי הפלא", אלה שני הבתים האחרונים, המתארים את המעבר אל כנען-פלשתינה-א"י, שהם "חירות, חופש".

בקריאת השיר נזכרתי בשירה של רחל {רק על עצמי] במיוחד בבית הסוגר, בשירו על שתי גרסותיו של טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ" וצללתי אל שירת הכיסופים של ריה"ל.

שנה טובה