שבת

הבת עוזרת בהכנה לשבת והאח לא מגיע, תש כוחה והיא ישבה בתוך השבת ומבטיחה להגיע בשבוע הבא. תודה רבה לך איילה היקרה, שבת טובה וגמר חתימה טובה.

אילה יקרה,
שירך נוגע בלב דווקא בפשטותו ובשקט הכואב שבו. השבת, שאמורה להיות זמן של שלמות, משפחה וחום, הופכת כאן למרחב של המתנה וגעגוע : שולחן ערוך, חלה וגביע יין, בת שמנסה להחזיק את הבית, ואם שממשיכה לחכות לבן שלא שב.
המשפט האחרון, „ועדיין לבן ממתינה”, נשאר בלב גם אחרי תום השיר. יש בו כאב גדול, אבל גם אמונה ועקשנות של אהבה שאינה מוותרת. שיר עצוב ורגיש מאוד. 

שבת מבורכת ושקטה וגמר חתימה טובה

שמוליק

והוא בטוח יגיע עם ארוחה כזו חגיגית המחכה לו.