בני חנן

מטלטל ורגיש: יוסי בן חנן רצה להטביע אותך באש ב-67' ואתה מנסה למצוא מזור בבן חנן אחר בזיקנתך. תודה רבה לך צביקה יקר, ערב טוב. בהצלחה רבה לך.

צביקה יקר,

שיר עוצמתי, מורכב ומלא שכבות של זיכרון אישי והיסטוריה ישראלית. אהבתי במיוחד את המעבר החד בין יוסי בן־חנן, דמות הלוחם והאלוף, לבין ראובן בן־חנן, הכנר שמביא אל השיר קול אחר לגמרי , קול של מוזיקה, יופי ותקווה.

הניגוד בין הקלצ'ניקוב לבין הכינור, בין אש המלחמה לבין הצ'וקרליה המעופפת, יוצר שיר שמבקש לברוח לרגע מרעמי הקרבות אל האפשרות של חיים אחרים.

והסיום, שנקטע ב״בתקווה / שגם היא...״, משאיר את הקורא תלוי באוויר – ממש כמו הציפור עצמה.

שיר יפה, מקורי ונוגע מאוד. 

גמר חתימה טובה

שמוליק

מילים עוצמתית שלא מתביישות....כך אני אוהב

מחנן לחנן תחושותיך משתנות. 

זיכרונות לא נעימים מאנשים שחלפו בחייך ולא הותירו זיכרונות נעימים כלל ועיקר. 

.

הסיום. סיום - לקראת המשך ...?

שיר קשה-קשה, האמת. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---